מחזור ויטרי, הלכות סעודה נ
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Laws of the Meal 50
Open in the reader →1נ. רב[א] א' מצוה לשמוע דברי ר' אלעזר בן ערך שנ' (ויקרא ט״ו:י״א) וכל אשר. יגע בו הזב וידיו לא שטף כמים. א"ר אלעזר בן ערך מיכן סמכו חכמי' לנטילת ידים מן התורה. א"ל רבא לרב נחמן מאי משמע דהאי קרא בנוגע הזב הוא דכת' א"ל בנוגע הזב כי שטף ידיו במים מי קא מטהרן. כיבוס בגדים וטבילה בעו. אלא הכי קא' ואחר שלא שטף ידיו במים טמא: ולא (משנינן) [משינן] אלא מן מנא. כ[ד]תנן בכל הכלים נוטלין לידים ואפ' [בכלי] גללים [ב]כלי אבנים [ב]כלי אדמה. ואין נוטלין לידים (אלא) [לא] (לדפנות) [בדפנות] הכלים. (ואין בישולי המיחם) [ולא בשולי המחץ]. פי' כלי חרס שנשבר ונשאר בו בית קיבול. ולא במגופת החבית. ולא יתן אדם בחופניו לחבירו. מאי טעמי אסמכינון רבנן אמי חטאת אינמי אקידוש ידי' ורגלי' (דמקדשי) [דמקדש]. דקת' אין ממלאין ואין מקדשין ואין מזין מי חטאת אלא בכל, אמר אביי מריש הוה אמינ' (מאן) [האי] דלא (משא) [משו] מיא בתראי אארעא משום זוהמא. א"ל מר משום דשריא רוח רעה עליה[ו]: אמר רב חסדא אנא משאי מלא חופנאי מיא ויהבו לי מלא חופנאי טיבותא. והיכא דקא מסגי על גב נהרא וליכא מנא בהדיה למימשי ידיה לא לישקול מיא בחד ידיה ולימשייה לאידך ידא. אלא לשטפינהו לתרוייהו בנהרא והויא ליה (העגלה) [הטבלה]: וכי משי ידיה לינגוב יתהון שפיר. דאמרי' בפ"ק דסוטה א"ר אבהו כל האוכל פת בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא. וגו' (יחזקאל ד׳:י״ג). לחמם טמא. בגימטריא בלא ניגוב ידים. ואית דאמרי לחמם טמא מאשר אדיחם שם. כלומר בהדחה בעלמא בלי ניגוב: וכי קאמרי צריך נטילת ידים. הני מילי דקא בעי למיכל נהמא. אבל היכא דקבעי למיכל פירי משבעת המינין האמורין בפסוק. גפן ותאינה וגו'. אי נמי חמשת המינין שעורין וחטין וכוסמין דעביד במעשה קדירה. אע"ג דטעונים ברכה לאחריהן לא בעי נטילת ידים. ובתר דאכיל לא מזמני בתלתא. דאי רבה בר בר חנה הוה קאימנא קמייהו דר' אמי ור' אסי ואייתו לקמייהו כלכלה דפירי אכלו ולא משו ידייהו. ולא ספו לי. וכל חד וחד בריך לחודיה: