מחזור ויטרי, הלכות סעודה נז
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Laws of the Meal 57
Open in the reader →1נז. ולעיניין לאצטרופי אפי' לא אכל עמהם אלא גרוגרת אחת. ואפי' לא שתה עמהן אלא כוס אחד של יין מצטרף אבל לאפוקי רבים ידי חובתן לא עד דאכיל כזית של דגן. ואע"ג דאיכא עובדא דשמעון בן שטח רשתה ואפיק ליה [לית] הילכת' כוותיה. דא"ר אבא בריה דר' חייא בר אבא שמעון בן שטח לגרמיה הוא דעבד. דהכי אמ' ר' אבא א"ר לעולם אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן. ואותבינן ומשנינן. ומסייעינן. ומסקינן. להוציא רבים ידי חובתן אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן. ומכי אכיל כזית דגן מיהא נפיק. ואע"ג דכזית דגן שיעורא דרבנן הוא. כדא' בפרק מי שמתו. מאן דמחייב מדרבנן מחוייב בדבר קרינא ביה ומוציא רבים ידי חובתן. ואם תאמר בקטן שהגיע לחינוך הא לא אמרי' הכי. ההוא אפי' מדרבנן לא מיחייב עליה. דאאבוה הוא דרמי לחנוכיה: ובהלכות גדולות פסיק דדווקא דאכלו (אינו) [אינהו] כזית או כביצה. (רבותיה) [דכוותיה]. אבל אכלו ושבעו לא מפיק: (ואי איפשי להעמידה. דהא ינאי וחביריו אכלו ושבעו לא מפיק): ואי איפשי להעמידה. דהא ינאי וחביריו אכלו ושבעו. ואפקינהו שמעון בן שטח ואע"ג דלגרמיה הוא דעבד. טע' הוא דלא אכל כזית דגן. הא אכל כזית דגן. הכי נמי דמצי מפיק. כך פסק המורה בברכות בג' שאכלו: