מחזור ויטרי, סדר שבת קנו

1קנו. אתה קדשת את יום השביעי לשמך. תכלית מעשה שמים וארץ. וברכתו מכל הימים. וקדשתו מכל הזמנים. וכן כת' בתורתך: ויכולו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:

2אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתינו וקדשינו במצותיך ותן חלקינו בתורתך ושבעינו מטובך ושמחינו בישועתיך וטהר לבינו לעובדך באמת וישמחו בך כל ישר' [מקדשי] שמך והנחילנו י"י אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך. ברוך אתה י'י מקדש השבת: כן צריך לומ' שיהא מעין חתימה סמוך לחתימה: רצה ומודים: שים שלום: וג' פסיעות כמשפט: ופותח שליח ציבור ואו' בקול רם ויכולו פסוק ראשון או' בקול רם וימתין עד יגמרו הציבור עד לעשות והוא יגמרנו בלחש: ת': ואמרי' פ' כל כתבי כל האומר ויכולו כאילו מעיד על מעשה בראשית. ונעשין האומרין אותו עדים. וכת' בהם (דברים יט) ועמדו שני האנשים בעדים הכת' מדבר. אשר להם הריב. אילו בעלי דינין: גרסי' פ' כל כתבי. אמר רב חסדא א' מר עוקבא כל המתפלל בערב שבת ואו' ויכולו שני מלאכי השרת מלוין אותו ומניחין ידיהן על ראשן. ואו' לו וסר עונך תכופר: תנא ר' יוסי בר' יהודה או' שני מלאכי השרת מלוין לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו. אחד טוב ואחד רע. כשבא לביתו מצא נר דלוק ושולחנו ערוך ומיטתו מוצעת מלאך טוב או' יהי רצון שיהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה בעל כורחו אמן. ואם לאו מלאך רע או' יהי רצון שיהא לשבת אחרת כך ומלאך טוב עונה בעל כורחו אמן: ת'. גמר ויכולו פותח בברכה מעין ז'. משום דאמ' רב משה גאון יחיד שהמתפלל בערב שבת ולא התפלל אתה קדשת כיון ששמע משליח ציבור ברכה מעין ז' מתחילה ועד סוף יצא ידי חובתו: ולעיל פירשתי. ת': ואם ישאלך אדם היאך יוצא ידי חובתו הא קיימי לן כר' יוחנן דא' כל ברכה שאין בה מלכות שמים אינה ברכה. תריץ כי כבר צפו הקס' נביאים שאי איפשר לומ' מלך העולם באבות כאשר פירשתי לעיל. כמו כן יש לומר שדקדקו הראשונים ותיקנו דוגמא למלכות במגן אבות אחר זכירת האבות האל הקדוש שאין כמוהו. ת': וזו ברכה מעין ז'. והפי' לעיל בהלכות שבת:

3ברוך אתה י"י אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגיבור והנורא אל עליון קונה שמים וארץ. מגן אבות בדברו מחייה מתים במאמרו האל הקדוש שאין כמוהו המניח לעמו שבת קודשו כי בם רצה להניח להם. לפניו נעבוד ביראה ופחד ונודה לשמו בכל יום תמיד. מעין הברכות וההודאות לאדון השלום מקדש השבת ומברך שביעי ומניח בקדושה לעם מדושני עונג זכר למעשי בראשית: אלהינו ואלהי אבותינו וכו'. קדיש וכו'. ונהגו לומ' משנה זו לספר סידור הדלקה: ת'. ואם חל יום טוב בערב שבת אין אומ' במה מדליקין כל עיקר. לפי שאין לומ' עישרתם עירבתם דקיימ' לן בשלהי ביצה דאין מגביהין תרומות ומעשרות ביום טוב. גזיר' משום מקח וממכר. ולדלג האי בבא ולומ' אינך לא יתכן דאם כן לא יאמר כל דיני הדלקה. הדליקו את הנר: פעם אחת עיריבו בבית רבינו מערב שבת ובלילי שבת שכחו ואכלו העירוב ולא נשתייר ממנו אלא פרוסה אחת. וא"ר דמותר לסמוך על חתיכה זו לטלטל בדרבנן. דא' בעירובין. א"ר יוסי בד"א שצריך שתי סעודות לעירוב בתחילת העירוב. אבל בסוף אפי' כל שהו. ואע"ג דאיכא דפליג עליה אמרי' הלכה כדברי המיקל בעירוב: כ"מ. ת: