מחזור ויטרי, סדר שבת קסה

1קסה. על הכל יתגדל. פסוק הוא (יחזקאל ל״ח:כ״ג) והתגדלתי והתקדשתי. ופ"ה בדניאל (יא) כי על כל יתגדל ולאלוה מעוזים וגו'. בקדושתו על החיות ובקדושתו על כסא הכבוד. האו' כן קדושתו על כסא הכבוד. תלי תניא בדלא תניא: ואין נכון לומר יתקדש שמך. שהרי א' בקדושתו. ונאמר לפניו. א"כ אינו מדבר להק' פה אל פה. אלא אומ' כן יתקדש בנו י"י כו' סולו. לשון שבח. וכן לא תסולה בכתם אופיר (איוב כ״ח:ט״ז). המסולאים בפז (איכה ד׳:ב׳) ביה שמו. בשם יה שהוא לשון יראה. כדמתרג' דחילא די"י עזי וזמרת יה. שבחו לפניו. וגורו מפניו. וזהו דוגמת המקרא וגילו ברעדה (תהלים כ): אב הרחמים הוא ירחם על העמוסים. ישר' שכת' בהן העמוסים מני בטן (ישעיהו מ״ו:ג׳) ויזכור ברית איתנים. אבות נקראו איתנים. שנ' (מלכים א ו) בירח האיתנים בחג. ואמרי' בירח שנולדו בו איתני עולם. וזכות אבות קיימת. כמה שנ' כי אל רחום י"י אלהיך וגו'. ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם (דברים ד׳:ל״א): מכלל דעדיין היא קיימת. ולא כההיא דרשה דשבת דא' תמה זכות אבות: ויגער יצר הרע מן הנשואים. ישר' שכת' בהן (ישעיה מז) הנשואים מני רחם. וכת' ואשא אתכם על כנפי נשרים (שמות י״ט:ד׳):

2על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא שמו של מלך מלכי המלכים הוא הקדוש ברוך הוא בעולמות שברא העולם הזה והעולם הבא. כרצונו וכרצון יריאיו ועבדיו וכרצון כל בית ישר'. צור העולמים אדון כל הבריות אלוה כל הנפשות. היושב במרחבי מרום השוכן בשמי שמי קדם. בקדושתו על החיות ובקדושתו על כסא הכבוד. ובכן יתקדש בנו י"י אלהינו לעיני כל חי ונאמר לפניו שיר חדש ככתוב. שירו לאלהים זמרו לשמו סולו לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו. ונראהו עין בעין בשובו אל נוהו. ככת' כי עין בעין יראו בשוב י"י ציון. ונ' ונגלה כבוד י"י וראו כל בשר יחדיו כי פי י"י דבר: תגלה ותראה מלכותו עלינו במהרה ובזמן קרוב. ויחון וירחם פליטתנו ופליטת כל עמו בית ישר' לחן לחסד לרחמים ולרצון ואמרו כל העם אמן: אב הרחמים הוא ירחם על העמוסים ויזכור ברית איתנים ויציל נפשותינו מן השעות הרעות ויגער יצר הרע מן הנשואים ויחון עלינו בפליטת עולמים. וימלא משאלות ליבנו במדת טובה ישועה ורחמים ויעזרינו ויגן בעדינו ויושיע כל חוסי בו ונאמר אמן: ומגלה ספר תורה ואו' הכל הבו. שהוא בא לזרז את הציבור לענות ברוך אחר המברך על שם כי שם י"י אקרא הבו גודל לאלהינו: ועונין אחריו קול אחד ברכה זו. ברוך שנתן תורה כו'. לשם שבח בלא אזכרה ומלכות עמה. וד' מקראות הללו שיש בהם מ' תיבות כנגד מ' יום שעמד משה לקבל את הלוחות. וכנגד מ' יום של יצירת הוולד: וקורא כהן ולוי וישר'. ואין פוחתין מז' קוראים אבל מוסיפין עליהם ואין מפטיר עולה מן המניין. ומברכין לפניה ולאחריה. ואחר שקראו כולן אומ' קדיש חסר. ער דאמירן. ועומד המפטיר וקורא ג' פסוקים בפרשה ומברך לפניה ולאחריה. כחוק הקוראים. ת': ויש תימ' כי לפי ההיא דפ' בני העיר קרו שיתא בעיניינא דיומא כו'. הוה לו למקרי לשביעי חובת היום. ובכל המועדים. ויש לומ' כי סמכו אמסכת סופרים דפליגא אההיא דבני העיר. ת': ושבעה דשבתא כנגר שבעה מרואי פני המלך. ובחול ג' כנגד כהנים לוים וישר'. ובפ' הקורא עומד ויושב יהיב טעמ'. ואינו מברך המפטיר עד שיגלל ספר תורה דגרסי' פ"ק דסוטה א"ר תנחום א"ר יהושע בן לוי המפטיר. אינו מפטיר עד שיגלל ספר תורה. והאידנא נהוג עלמא מכי התחיל לגללו דלאו דווקא שיגלל קא'. ומכי התחיל כמאן דגליל דמי. ובפ' עומד ויושב. ת"ר הכל עולין למניין ז' ואפי' קטן ואפי' אשה. אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד ציבור. ואיבעיא להו מפטיר מהו שיעלה. חד א' עולה וחד א' אינו עולה. והילכת' עולה. דקאמרי' פ' בני העיר. ראש (אחד) [חדש אדר] שחל להיות באתה תצוה. א' אביי קרו שיתא מן ואתה תצוה עד ועשית כיור נחושת. וחד חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית. וקיימ' לן כי ההיא דמסכת סופרים דפליג עליה: ירושלמי: משה תיקן להם לישראל שיהו קורין בשבתות וימים טובים ובראשי חדשים וחולו של מועד. שנ' וידבר משה את מועדי י"י אל בני ישראל. עזרא תיקן להם שיהו קורין ג' בתורה בשיני ובחמשי ובשבת במנחה כו'. כאשר פירשתי ביוצר חול. ת': ובנביא מברך לפניו ולאחריו: וזו ברכה לפניה: