מחזור ויטרי, סדר שבועות שיא

1שיא. אוי מאן דאיתתא. דכולא בהיתתא. ווי דטרדת ארם מן גינתא. ואלבישתיה טרפי תאינתא: בלעת ברייתא. בכסי דמותא. ווי דשניית דמותא. בעפרא ורימתא: גרשת לגיברין. דמשיריין בשופרין. ווי דגרמת לכל דרין. כבין ודרדין: דחקת לחייא. חשכת לבתייא. ווי דפניית ביתא. ומלת קוברייא: הלא מסעי אימא. אצדעת ברומא. ווי במולדה תלת אפא לרומא. למימחי עריית כנומא: ודיכנרא לית הוא כן. דאפוי מרכין. ווי דהכא לא איסתכל. וכד אתא איתכל: זרקא מציידא. ועולימין ציידא. ווי דלעתירין מרצדא. ועובדיהון רצדא: חשכא רפיין. חזקא בריין. ווי דיקירין מטפיין. ולאינתתא מתגריין: טעייא ומטעייא. לעייא ומלעייא. ווי דהיא נעייא ומגעייא. ונפשיה בישתא רעייא: יתבי שלם בטנא. ובלישן רע מערטנא. ווי דאינתתא מערבבנא. ואיתתא היא סטנא: כד היא יתבא בטולא. אדרעה מערטלא. ווי דלחכימין מטלטלא. ולגיברין קטלא: ללוט טילטלת. ולומרי קטלת. ווי דלשמשון קילקלת. ואבשלום בשעריה תלת: מן מייהא מאן דשתי. מן גומרי דגיהנם שתי. ווי לכל מאן דשתי. איזדהר ברי דלא תשתי: ניצוצין דמן עינהא. ניצוצין דנור גבינהא. ווי לכל מאן דארח בימינא. ולמאן דארח בשמאלה: סקרא כך ומארכא ולגיוותנו קדמך מהלכא. ווי דלחכימין מחרכא. ולגהינם מתהלכא. עברו טלייא ויתערבבון. ולגבר דאיתתא יתערבבון. ווי במותבה היך יתובון. כל באיה לא ישובון: פלטיאל פלט מינה. בועז דחל מינה. יוסף ערק מינה. ושלמה הימנה: צדיקיא קרסה. וגיברין רפסה. ווי דמצדיין כד היא פרסא. דעל אינש לא חייסא: קשה היא קדלה. ומרדא וקסמה ממללא. ווי דחבל רב על בעלה. כד ישתוק על קלקולה: רחיק בני מן בישתהון. ודבק בטובתהון. ווי ריגלא שדייא בפומהון. ותכחש שרה מסהיד עליהון: שמע ברי ולא תתייהר. ומינהון איזדהר. ווי דלשפירהן לא תסתהר. דכולהון דנור נהר: תהוי כחרס וסהר. וממבועה אזדהר וגופך טהר. לאיתתא דגבך נסיבא במוהר:

2דיברא עשיראה כד הוה נפיק כו': וכן הוה צווח ואמר. עמי עמי בית ישר'. לא תהוון חמודין. לא חברין ולא שותפין עם חמודין. דילמא יילפון בניכון בתריכון אורח חמודין. ארום בחובי חמודייא מלכותא מתגרא בכנישתהון דישר'. ועננין סלקין ומטרא לא נחית. ובצורתא אתיא על עלמא. ובכן אזהר יתיה י"י באתגליותיה על טורא דסיני במרכות יקריה. דאיתעביד משה שליחא בין מימרא די"י ובין ישר'. וכד הוו חזו קליא ובעורייא וטורא תנין מדעדעין ומרתעין ומרחקין. ואמרין בני ישר' די"י היא מלכותא בעלמא הדין ובעלמא דעתיד למיתי לעלם ולעלמי עלמין דיליה הוא: וכל העם:

3וכל עמא (חזו) [חזן] ית קליא וית בעורייא וית קל שופרא וית טורא תנין וחזו עמא וזעו וקמו מרחיק: ויאמרו: ואמרו למשה מליל את עמנא ונקבל ואל ימלל עמנא [ה'] דילמא נמות: ויאמר: ואמר משה לעמא לא תדחלון ארי בדיל לנסאה יתכון איתגלי לבון יקרא די"י ובדיל דתהא דחלתיה על אפיכון בדיל דלא תחובון: ויעמד: וקם עמא מרחיק ומשה קרב (לצד) [לצית] אמיטתא דתמן יקרא די"י: ויאמר: ואמר י"י למשה כדנן תימר לבני ישרי אתון חזיתון ארי מן שמיא מלילית עמכון: לא: לא תעבדון קדמיי דחלן דכסף ודחלן דדהב לא תעבדון לכון: מזבח: מדבח אדמתא תעביד קדמי ותהי דבח עלוהי ית עלוותך וית נכסת קדשך מן ענך ומן תורך בבל אתרא דאשרי שכינתיה תמן אשלח ברכתי לך ואיבריכינך: ואם: ואם מדבחא אבנין תעביד קדמיי לא תיבני יתהון פסילן דלא תרים חרבך עלה ותחללינה: ולא: ולא תיסק בדרגין על מדבחי דלא תתגלי ערייתך עלוהי:

4וקורא המפטיר בפינחס וביום הכיפורים עד סוף פיסקא:

5ומפטירין במרכבה ביחזקאל. על שם שנגלה בעצרת ברכב רבותים אלפי שנאן: ת':

6למוסף אומרי' אתה בחרתנו. מפני חטאינו. עד מפי כבודך באמור: וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לי"י בשבועותיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו: והקרבתם עולה לריח ניחוח לי"י פרים בני בקר שנים (ואיל) [איל] אחד (ושבעה) [שבעה] כבשי' בני שנה תמימים יהיו לכם: ומנחתם ונסכיהם כמדובר שלשה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון לכבש ויין כנסכו ושעיר לכפר ושני תמידין כהילכתן: מלך רחמן כו': והשיאנו. רצה ומודים. ושים שלום: ויפסיע ג' פסיעות: