מחזור ויטרי, רשויות למעריבים תמט
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Preludes for Maariv 449
Open in the reader →1תמט. מעריב לחולו של מועד:
2אמת שבת לאות בנים אהובים. ב רית עולם בכושרות נגאלים ונקרבים. ה יותם בטוחים בהגיונם עריבים. מ ופת להשמיעם בתפילת ערבים: המעריב: ב יום שבתון רב נתן אל יהב. לבניו ובתבונתו מחץ רהב. כמאז גאלם מרופדים זהב. כן יעלו מושיעים ישר' אהב: אוהב: שבת אל הפליא נימים. בתועבות מצרים נעלסים. ביום השביעי: שבת גמרו למשוך פסח מבעשור. כי דעת כי אין ליריאיו מחסור. ב"ה: שבת הוה על הוה באה לשונאיהם. ונפלו בדבר אשר זדו עליהם. ב"ה: שבת זכירתו על היין לשמרה. חלף עבודה להאירה. ב"ה: שבת טובו יחיל ליגיעי כח. יונה מצאה בו מנוח. ב"ה: שבת כאשר יצאו מכל מחניים. למדוד מחוץ לעיר אלפיים. ב"ה: שבת מערב להדליק נר אל עילום. וידעת כי אהלך שלום. ב"ה: שבת ממלאכה שבת אל עליון. ויוכיח נהר סמבטיון. ב"ה: שבת נאם אל להקריב קרבנות ומוספים. סוף ותחל מחול על הקודש מוסיפין. ב"ה: שבת עליון הופיע לעמו מהר מור. פה אחד זכור ושמור. ב"ה: שבת צוה מלהוציא משא מבתיהם. קריאת שבעה בל יפחתו בדתיהם. ב"ה: שבת רבה צבאך לכבד ולענג ואל ירצך. רק השמר ממצוא חפצך. ב"ה: שבת שבע ביום להלל. שבת היא מלזעוק ולהילל. ב"ה: שבת תשמחו בה יען נחמדה. (הם) [הם] כל מדבר. מלבד את סודה. ב"ה: שבת דרך בית אל עמו יישיר. אז ישירו מזמור שיר. ב"ה: שבת נחלו אל לעמו באהבה כלולה. כי בו שבת רב עלילה. כיצאו מנוף שוררו לו בחילה. ביד רמה וחדווה וגילה: בגילה: שבת קראו בקול גדול למלכינו. תמור פסחם היות מגינינו. לזיכרון עולם לנו ולבנינו. תשמע שוועתינו צור ישענו: זה צור: שבת תעלם ותביאם להר אריאל. כאשר פסחת על בתי בני ישראל. כן תקבצם מקצוי אדמות והואל. ובא לציון גואל: גאל: שבת כלה כל משנאינו. ולנו תגלה קץ עידנינו. ולעיר ציון בשמחה העלינו. וסוכת שלומך תפרוס עלינו: ופרוס: