מחזור ויטרי, תמוז ואב רסא

1רסא. א"ת ביום ראשון של פסח. ט' באב. ב"ש. שני לו שבועות. ג"ר. שלישי לו ראש השנה. ד"ק. רביעי (רביעי) לו קרית התורה. ה"ץ. חמשי לו צום כיפור. ו"ף. ששי לו פורים: והר"ב ר' אליקים נתן סימן מובהק במועדים שלא יטעה אדם בהם:

2אם היום פורים: למחרתו בטול שמורים: י קרא לשליש ליל שמורים: ק דש לרביע יום הבכורים: י תקע לחמשי תקיעה ושברים: מ פר לערב ששי חרמות ונדרים: ה שביעי הוא יום הכיפורים: ל יום אכילת מצות וממרורים: ו יקונן בירמיה מספד תמרורים: יקיים החזון מקרא השביעני במרורים: ח וק נרות ולהלל גומרים: ז מן מתן תורה לעם אדירים: ק וף מזבח ערבה צריך בזמרים: שלשתם ביום תמים מתחברים: וזכר לדבר כי נר מצוה ותורה אור: נר. חנוכה. ותורה. מתן תורה. אור. יום ערבה: שמדליקין הנרות. שקורין צירייש: וביום פורים הוא ל"ג בעומר. וזכר לדבר שם האחד פל"ג: פורים. ל"ג בעומר: לעולם ביום תשרי סוכה: ביום גדליה כיפור: ביום אדר פורים: ביום פורים ל"ג: ביום ניסן. פסח: ביום י"ז בתמוז ט' באב: לעולם לכל החדשים כשראש חדש שני ימים מונין משני. והמלא אינו ראש חדש אלא יום אחד. והחודש הבא אחריו שני ימים. ויום ראשון הולך אחר המלא כדי למלאותו. ובזמן הבית היו מונין י' ימים עד יום הכיפור מיום שני של ראש השנה. ואחר החורבן מונים מיום ראשון: ע"כ ת': בי"ז בתמוז מתפללין סליחות: כעניין חמשה דברים שאירעו לאבותינו בי"ז בתמוז. נשתברו הלוחות וביטל התמיד. והובקעה העיר. ושרף (אפוסמוס) [אפוסטמוס] את התורה והעמיד צלם בהיכל:

3וקדמונים פייטו בעניינים:

4שבת שלאחר י"ז בתמוז מפטירין דברי ירמיהו. ומצמצמין. גורעין ומוסיפין. ומתקנין הפרשיות ומחברין. או מפזרין הפרשיות כדי שתהא נקראת הפרשה תחילת הספר שהוא אלה הדברים לשבת שלפני ט' באב. כדי שיקראו בתורה איכה אשא לברי. ומפטירין בחזון ישעיהו איכה היתה לזונה: ובשבת שאחר ט' באב קורין ואתחנן באותו סימן קומו וצלו:

5ואלו הם סימני הפטרות מי"ז בתמוז עד סוף החומש:

6דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש: