מחזור ויטרי, מסכת סופרים כד:ה
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Tractate Soferim 524:5
Open in the reader →1הכותב שני שמות של קודש מקיים את הראשון ומעכב את האחרון. ר' יהודה אומ' אם היה אחרון בסוף הדף מעכב את הראשון ומקיים את האחרון: שני שמות של חול מקיים את הראשון ומוחק את האחרון ר' יהודה אומר אם היה אחרון בראש הדף מוחק את הראשון ומקיים את האחרון: היל' ב': הכותב יהודה ולא נתן בו דל"ת יתלנו מלמעלן. הכותב את השם וכתב יהודה עושה ה' ומוחק ה"א האחרון. היה צריך לכתוב דל"ת ונתכוון וכתב את השם אף על פי שלא נתן בו דל"ת מעכבו וכותב יהודה אחר: היל' ג' היה צריך לכתוב את השם. ונתכוון וכתב יהודה. [ולא] נתן בו דל"ת מוחקו וכותב את השם. ר' יהודה אומ' יחזיר עליו את הקולמוס ויקדשנו. אמרו לו אין זה מן המובחר: היל' ד': הכותב את השם וטעה אות אחת יתלנו מלמעלן. ר' שמעון שזורי אומ' [שם כולו תולין אות אחת ממנו אין תולין. טעה את כל השם יתלנו בין השיטין דברי ר' יהודה. ר' מאיר אומר] מוחק מלפניו וכותב את השם על מה שמחק. ר' שמעון בן אלעזר אומר משמו אין תולין את השם ואין כותבין האזכרה על מקום הגרר ר' חנניא בן עקביא אומ' יגנז כל היריעה: היל' ה': טעה וכתב יסגירני אל אל עויל מקיים את הראשון ומעכב את האחרון: היל' ו': הכותב את השם אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. היה כותב שנים ושלשה שמות כאחת מפסיק ביניהן ומשיב. הטובל קולמוס לא יתחיל מאותו השם אלא מתחיל מאותות שלפניו. המוחק אות אחת מן השם עובר בלא תעשה. א"ר ישמעאל לכך נאמר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא: לא תעשון כן לי"י אלהיכם: היל' ז': אבל הדיו שנטפה על גבי הכתב מותר למוחקו. שלא היתה כוונתו אלא לתקן: היל' ח': הטועה את השיטה אינו תולה מנגד השיטה אלא הטעות. גורר אחת וכותב שתים. גורר שתים וכותב שלש. ובלבד שלא יגרור שלש: היל' ט': אין עושין שמע הלל ומגילה לתינוקות. ר' יהודה מתיר מן בראשית ועד המבול. ומן ויקרא עד ויהי ביום השמיני. ושאר כל הספרים אסור. ואם עתיד הוא להוסיף עליו הרי זה מותר היל' י': אילו שמות הנחלקין. בית אל. בית און. באר שבע. צפנת פענח. פוטיפרע. בן אוני. ידידיה. הללויה. וחרה אפי. וחרה אף. ר' יוסי אומ' אין נחלקין. אבל הכל שוין שאין חולקין. עמיאל. עמינדב. צוריאל. צורישדי: היל' י"א: אילו שמות שאין נחלקין. ישראל. ראובן. געתם. פוטיפר. נבוכדנצר. עמיאל. עמינדב. צוריאל. צורי שדי: היל' י"ב: הכותב את [השם על] בשרו לא ירחץ ולא יסוך ר' יוסי מתיר. ובלבד שלא ישפשף: היל' י"ג: על קרן פרה ועל כרעי המטה גוררן וגונזן. על האבן שומטן וגונזה: היל' י"ד: ספר שחיתך התפר שלו. אחת חוזר ויתפור. שנית יחזור ויתפור. שלישית אל יתפור. המחתך בספרים חדשים מותר (מותר). בישנים אסור. מקק ספרים. מקק תפילין. מקק מטפחות. הרי אילו יגנזו: היל' ט"ו: מעשה בר' חלפתא שהלך לפני ר"ג. ומצאו יושב על שלחנו ובידו תרגום של איוב. והיה קורא בו. אמ' לו תרשיני לומ' לפניך מה שראו עיני. אמ' לו אמור. אמ' לו צופה הייתי בר"ג אבי אביך שהיה יושב על גבי הבניין בהר הבית והביאו לפניו תרגום של איוב ואמ' לו סלק את השורה ושקע זה תחתיו ר' יוסי בר יהודה אומר עריבה של טיט כפו עליו, א"ר (ד"א) שתי תשובות בדבר. אחד טיט בהר הבית מניין. ד"א שאינו רשאי לאבדו ביד. אבל לא יניחם במקום הטינא אלא במקום הטורפה והן מרקיבין מאיליהן: היל' ט"ז: המשאיל ספר תורה לחבירו אינו רשאי להשאילה לאחר אם יודע לקרות קורא בו. אם בשביל לפותחו הרי זה אסור. סומכוס אומ' חדש גוללו אחד לשלשים יום: אחד ישן ואחד חדש גוללו לשנים עשר חודש: הגל' י"ז: כל (השמות) [השלמות] האמורין בשיר השירים קודש. חוץ מאחד שהוא חול. הנה מטתו שלשלמה. ויש אומ' האלף לך שלמה: היל' י"ח: כל מלאכיא האמורים בדניאל חול. חוץ מאחד שהוא קודש. מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך. ויש אומ' מארי חלמא לשנאיך ופשרה לעריך: סליק פירקא: