מחזור ויטרי, מסכת סופרים כה:יב
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Tractate Soferim 525:12
Open in the reader →1מפסיקין בברכות ואין מפסיקין בקללות. א"ר חייא בר גמרא מה טעם. דכת' ואל תקץ בתוכחתו. אל תעשם קוצין קוצין: היל' ב': א"ר לוי אמ' הק' אינו דין שיהיו בנין מתקללין ואני מתברך. א"ר יוסי בר אבין לא מטעם זה. אלא זה שעומד לקרות בתורה פותח בדבר טוב וחותם בדבר טוב: היל' ג': לוי בר פאטי שאל לר' חונא אילו ארוריא מאי. יקרינן חד. ויברך לפניהן ולאחריהן. אמ' לו אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שבתורת כהנים ושבמשנה תורה: היל' ד': ר' יונתן ספר אגרופתה. נחית להתם. חמא לר' אבינא דנקיט סיפרא. קרא שירת הבאר ובירך לפניה ולאחריה. א"ל ועבדין כן. א"ל עד כדין את לזו צריך. כל השירות טעונות ברכה לפניהן ולאחריהם. אישתלת לר' סימון. אמ' לון בשם ר' יהושע בן לוי אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות במשנה תורה: היל' ה': אמ' ר' אבהו אני לא שמעתי. אלא נראין הדברים בעשרת הדיברות. ר' יוסי בר אבין בשם ר' אמ' בתמניא פסוקיא אחרונים ובמשנה תורה טעונין כרכה לפניהן ולאחריהם. בלא כך אין הפותח וחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה. היל' ו': ר' יצחק סחורא שאל את ר' יצחק נפחא ראש חדש טבת שחל להיות בשבת במה קורין. ששה בסדר של שבת. ושביעי בראש חדש. והמפטיר בשל חנוכה. וראש חדש שחל להיות בחול. קורין ביום ראשון שלשה בראש חדש. ורביעי בשל חנוכה. שכל התדיר מחבירו קודם לחבירו. והואיל וקרא תחילה בשל ראש חדש. ביום שני יקרא בשל חנוכה והרביעי בראש חדש. ובראשי חדשיכם. עד שישלים כל השיטה. ולמה כך. שלא בא הרביעי אלא מחמת מוסף ראשי חדש. ואם היה בשבת תורגמן או דורש. מפטירין בנביא או שלשה פסוקין או חמשה או שבעה. ואינו חושש לעשרים ואחד פסוקין: היל' ז': א"ר יוסי בר אבין שירת הלוים לא יפחות מששה קריות. וסימניה ה'ז'י'ו ל'ך. ראשי פסוקין האזינו. זכור. ירכיבהו. וישמן. לו חכמו. כי ידין. ויש לה פיסוקין שיניח מליאה מלמעלן ושיטה מליאה מלמטן. כנגד כך נהגו לעשות שיטותיה של תורה: היל' ח':