מחזור ויטרי, מסכת סופרים כז:יט
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, Tractate Soferim 527:19
Open in the reader →1אבל בתפילת שחרית לאחר הפסוקים והמזמורים אילו אומר ביוצר ברכו בקול נמוך, ואין מזכירין קדוש, ואף לא קדיש, אבל בתפילת המנחה אומ' קדוש וקדיש: היל' ב': ובראש השנה אומ' מזמור, כל העמים תקעו כף, וביום הכיפורים ברכי נפשי את י"י וממעמקים קראתיך י"י, בחג הסוכות, נודע ביהודה, ביום השמיני, למנצח על השמינית, ואם אינו בקי אומ' אודה י"י בבל לבב ודיו: היל' ג': בפסח בין בתפילה בין בכוס צריך להזכיר ביום טוב, מקרא קודש הזה, ביום חג המצות הזה, ובחולו של מועד אומ' מועד, ביום חג פלוני זה, בשביעי, אומ' ביום שביעי עצרת הזה לפי שאינו חג בפני עצמו, לפיכך אינו מזכיר חג: היל' ד': בחג השבועות הוא אומ' ביום טוב מקרא קודש הזה, וביום חג השבועות הזה וערבית ושחרית ומנחה שוין בתפילה: היל' ה': בראש חדש ניסן צריך להזכיר ביום ראש החדש הזה, ובראש השנה ביו"ט מקרא קודש, ובראש חדש הזה, ובראש השנה הזה, וביום תקע שופר זכרון הזה: היל' ו': וביום הכיפורים אין מזכירין בו ביו"ט, שאין יום טוב ביום צום אלא אומ' ביום מקרא קודש הזה, ביום צום העשור, ביום מחילת העון, וחותם, מוחל לעונותינו ולעונות כל בית ישראל ברחמים ומכפר על פשעיהם, מלך על כל הארץ מקדש ישר' ויום צום הכיפורים הזה והזמנים ומקרא קדש, ואין מזכירין בו לא מועד ולא שמחה, שאין שמחה בלא אכילה: היל' ז': וכשם שמקלסין יום ראשון וחולו של מועד, כך מקלסין ימים (ימים) [טובים] בתפילה ביוצר במנחה וערבית, והיכן מקלסין, אלהינו ואלהי אבותינו גלה כבוד מלכותך עלינו, ואחריו אנא, ואומ' שם יעלה כו', והשיאנו, כו', וכתוב לחיים כו', וחתימתם, ברוך מקדש עמו ישר' ומועד שמחה וזמנים ומקרא קודש: היל' ח': כשם שחתימתן של ראש השנה ויום הכיפורים משונה משאר ימים טובים כך תפילתן, ואין מזכירין זכרונות בשלש ראשונות ובשלש אחרונות אלא בשני ימים טובים של ראש השנה ויום הכיפורים בלבד, ואף באילו בקושי התירו: אם חל ראש השנה להיות בשבת אינו אומ' יום תרועה, אלא זכרון תרועה, לפי שאין תקיעת שופר דוחה השבת בגבולין משום גזירה: היל' ט': בראש חדש (טבת) ישבו החבורות של זקינים ושל תלמידים ביום הראשון מן המנחה ולמעלה עד שישקע החמה, וצריך בברכת היין לומ', בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן, בא"י אמ"ה אשר בעגילא גידל דורשים הורים ולמדם ומנו חדשים טיכס ירח וכילל לבנה מינה נבונים סופרים עתים פלס צורינו קצי רגעים שבם תיקן אותות חדשים ומועדים דכת' עשה ירח למועדים ושמש ידע מבואו, ואומ' כי כאשר [השמים] החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה, וגומ' וחותם, בא"י מקדש ישר' וראשי חדשים: ואומ' הודו לי"י כי טוב, כהיום הזה בירושלם ששים ושמחים כולנו במקום אליהו הנביא במהרה יבא אצלינו המלך המשיח יצמח בימינו: את הימים כשנים בבניין בית המקדש ירבו שמחות ויענו העם ואמרו אמן. רבו בשורות טובות בישר' מקודש החדש מקודש, בראש חדש מקודש בזמנו, מקודש בעיבורו, מקודש כתורה, מקודש כהלכה, מקודש בתחתונים, מקודש בעליונים, מקודש בארץ ישר', מקודש בסין, מקודש בירושלם, מקודש בכל מקומות ישר', מקודש מפי רבותינו, מקודש בבית הוועד, הודו לי"י כי טוב, וגומ' כלכם ברוכים, ועל כל ברכה הוא אומ' הודו חוץ מברכת הלויים: היל' י': וכשהוא מקלסו מקלסו בשנים עשר כנגד י"ב שבטים, וי"ב חבירים, וי"ב חדשים, וי"ב מזלות: היל' י"א: ואע"פ שאמרו יעלה ויבא בבונה ירושלם וגמר על הכוס ברכת המזון, הכוס נותנו לאשתו, לקיים מה שנאמ' להניח ברכה אל ביתך, ומביאין לו כוס אחר ומברך בורא פרי הגפן. ואחריו אשר בעגילה כו', וכן אתה אומ' בברכת חתנים ובברכת אבילים, לפי שאין אומ' שתי קדושות על כוס אחד, ונהגו רבותי' לומ' ברכת חתנים בבקר על הכוס בעשרה, ובפנים חדשות כל שבעה, וכן בערב קודם סעודה: היל' י"ב: וברכת אבילים בערב לאחר התפילה בפני המתפללין על הכוס, בשבת אין אבילות נוהגת בפרהסיא כר' אליעזר בן הורקנוס דאמ' ראה שלמה כח של גומלי חסדים ובנה להם שני שערים אחד לחתנים ואחד לאבילים ולמנודים, בשבת היו מתקבצין אנשי ירושלם ועולין להר הבית ויושבין בשערים הללו כדי לגמול חסד זה לזה. משחרב בית המקדש התקינו שיהו החתנים והאבילים באים לכנסת כדי לגמול להם חסד לחתנים לקלסם (ולהוותן) [וללותם] לבתיהן, אבילים לאחר שיגמר החזן תפילה הולך לו בדלת הכנסת או בפינות הכנסת ומוצא האבילים וכל קרובים ואומ' עליהם ברכה ואחר כך אומ' קדיש, אין אומ' בעלמא דעתיד לחדתא אלא על התלמיד ועל הדרשן: סליק פירקא היל' י"ב: