מגן אברהם קלט

1מן הכתב . ומ"ב מתיר אפי' אינו יכול לקרות מן הכתב וכמ"ש ס"ג ע"ש:

2לא יקרא עד שיאמרו . שאין אדם מבזבז לו ועב"י בשם א"ח שכ' ואם דחוקים הם לקרות (פי' שאין שם כהן אלא הש"ץ) יוציא ישראל הס"ת מהארון ויוליכנו על המגדל ויקרא לכהן (פירש להש"ץ) כדי שלא יעלה מעצמו ואם יש שם כהן אחר בב"ה יכול הש"ץ לקרותו ואין בו משום פגם כמ"ש סימן קל"ה סי"א בהגה כנ"ל פי' דלא כב"ח שפי' דחוק:

3ואסופי וכו' בשם אבי אמו . צ"ל כגון שבאתה אחת קודם שנאסף מן השוק ואמרה שהיא אמו כמ"ש בא"ע סימן ד' סל"ב:

4סומא . ובמ"ב האריך להוכיח שהאידנא שש"ץ קורא מותר לקרותו ובאגודה התיר אם אין שם כהן אלא הוא וכ"כ דעת המט"מ וכ"כ בלבוש, וב"ח כתב וכבר נהגו לקרות סומא בפני גדולי עולם ולא מיחו כי סמכו על מהר"י מולין שפסק כך וכן נראה עיקר מיהו ע"ה אין לקרותו דאפי' לא הי' סומא לא היה לקרותו אלא שנהגו כך ולכן סומא ע"ה אין לקרותו עכ"ל ולא נהגו לדקדק בזה דמסתמא כל אדם יכול לקרות עם הש"ץ:

5מברכין לפניה . כתב ב"ש דף צ"ח דברכה שלפניה הוי מדאורייתא ע"ש ונ"ל דמ"מ אם בירך על התורה שחרית יוצא י"ח ובצבור נתקנה משום כבוד צבור כמ"ש ס"ח: כתב עוד טעה בראשונה ואמר אשר נתן וגערו בו וסיים אשר בחר יצא דלא כמהרי"ל ועסי' ר"ט ואם בירך אשר נתן גמיר' יברך לאחריה אשר בחר עכ"ל:

6ופותח וכו' . ובתוס' כתוב שיסתום קודם שיברך דאף ר"י מודה בזה דעדיף טפי לגוללו שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה וכ"כ בכתבים שכן יש לנהוג, וב"ח כתב שהוא נהג שתהיה הס"ת פתוחה כמ"ש גדולי הפוסקים וגם לא יהפוך פניו, כתב ל"ח ספ"ה דברכות, הכורעים בברכת התורה טועים הם שאין לשחות אלא במה שתקנו חכמים כמ"ש סימן רפ"א עכ"ל, והש"כ כתב וז"ל ברוקח משמע שמנהג קדמונים לכרוע ולהשתחות בברכת התורה ולא כאותן שאין נוהגין וכ"כ מ"ע סי' קנ"ו עכ"ל והוא ברוקח סי' שי"ט והטעם שאין כונתינו לשחות בברכה אלא לכבוד התורה וכ"מ בלבוש סי' ק"ן:

7גולל ומברך . דמאחר שצריך לגוללה בין גברא לגברא גוללה קודם הברכה:

8שמאלו . דהוא ימין הקדוש ברוך הוא כמ"ש סי' קכ"ג:

9נהגו לכסות . אף על פי שמן הדין להיות מגוללת מ"מ נהגו להיות פתוחה ומכסין בסודר קודם הברכה אחרונ' כמ"ש ס"ד:

10בלחש טוע' . שאין לאומרו כ"א בעשר' והאומרם בלחש אינו מועיל דהוי יחיד [ב"י מהרי"א] וא"כ ה"ה לקדיש וברכו:

11צריך לחזור . ומ"מ יקרא פסוק א' בנתיים כגון יברכך [לבוש] וכ' עוד דאם לא רצו להמתין לו עד שיקר' פסוק א' לא יעלה כלל ויקר' אחר במקומו דלא עדיף מר"ע שלא רצה לעלות עד שלא החזיר הפרשה כמ"ש ר"ס זה עכ"ל וזה דבר שאין לו מציאות דבקל יכול לומר פסוק יברכך דרך הלוכו:

12אשר בחר . אבל צ"ל אח"כ אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה והערב נא [ב"ח רש"ל] משא"כ באהב' רבה דפטור לגמרי, ינענע התורה בשעה שאומר ונתן לנו את תורתו וכן כשיאמר ונתן לנו תורת אמת (מט"מ) יאמר וחיי העולם בטור ובש"ל הגיה וחיי עולם וכן נוהגין:

13צריך לאחוז . בכוונות כתוב שקודם הברכ' יאחוז בשתי העמודים ובשעת הברכה יסיר ידו השמאלית להגביר הימין, ובכתבי' כתוב שבשעת הברכה יאחז בשתי ידיו ביריעות התורה ע"י המפה ואחר הברכה יסלק השמאל:

14ס"ת הזה . דמשמ' שתופס' בידו ולאחר הקריאה מנשק הס"ת (ס"ח סרנ"ה) וכשנזדמן לו רוק ירוק ואח"כ ינשק ולא ינשק ואח"כ ירוק [שם]: