מגן אברהם קעג

1דיני בשר וגבינה נתבארו בי"ד כי שם מקומם אך ראיתי שכ' הב"ח כאן וז"ל משמע דכשאין מכירים זא"ז יכולין לאכול על מפה א' ותימ' וכו' דנדבק בשר במקום גבינה יחד במפה כו' ול"נ דהכא מיירי במפה חדשה או שנתכבסה יפה וזה אוכל בקצהו וזה אוכל בקצה האחר דאין נוגעין זה בזה ופשוט הוא, עוד כ' כשמשים קערה של בשר על השלחן ואח"כ משים קדירה של חלב במקומה בולעת טעם הבשר הנבלע בשלחן וכו' ואוסרת כדי קליפה עכ"ל, לא קי"ל הכי כמ"ש בי"ד ס"ס צ"ב דאין הבליעה הולכת מכלי אל כלי: ויש נוהגים ליטול בין גבינה לדגים ויצא להם ממ"ש הב"י בי"ד סי' פ"ז דסכנה לאכול גבינה ודגים (כ"ה) וכבר כ' בד"מ שט"ס הוא שם בב"י וצ"ל דגים בבשר ע"ש וכ"כ האחרונים: דקשה לד"א . ואפשר דבזמן הזה אין סכנה כ"כ דחזינן כמה דברים המוזכרים בגמ' שהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכל לפי טבע הארצות ועבי"ד סי' שט"ז ס"ג ובא"ע סימן קנ"ו וכ"כ הב"ח בשם הרמב"ם:

2מהיסח הדעת . ק"ק דבסי' צ"ב ס"ה פסק דלכתחלה יש ליזהר מהיסח הדעת לתפלה ונ"ל דתפילה חמירא טפי מב"ה ועמ"ש סי' קנ"ח ס"ה:

3וחוץ מניגוב . צ"ע דלפי מ"ש ס"ס קנ"ח דבמטביל א"צ ניגוב משום דאין שם מים טמאים א"כ כ"ש באמצעים וצ"ל דמ"מ איכא משום מיאוס כמ"ש שם:

4דוקא מים . ששאר משקין אינן מנקין השומן והמאכל, ויש"ש ס"י פסק כהרשב"א דמותר ליטל אמצעים בשאר משקין: