מגן אברהם רכג

1ילדה . ובאלו אין חילוק בין רואה לשומע כמ"ש ססי' רכ"א:

2מברך . ישתחוה נגד מזרח ויברך (מ"כ):

3בברכה זו . פי' בברכת שהחיינו דאית' בגמ' שהוא רשות (עמ"ש סי' רכ"ה ס"ג) ולכן מקילין רבים בכל הברכות כיוצא באלו ואינו נכון דמאי דאיתמר איתמר:

4מת אביו . וה"ה שאר אדם כשר ומכ"ש ת"ח דהוי בכלל שמועות רעות והעולם נהגו לאומרו בלא שם ומלכות ואינו נכון (ב"ח) ועבי"ד סימן ש"מ ס"ו:

5כלים חדשים . לא ראיתי נזהרין בזה ואפשר דסומכין עמ"ש התו' בפ"ד דסוכה בשם רב שרירא גאון דאין מברכין כיון שאינו בא מזמן לזמן ע"ש ד' מ"ו ומ"מ אין להקל, ונ"ל דוק' כלי תשמיש אבל על ספרים חדשים אינו מברך דמצות לאו ליהנות ניתנו, אין מברכין רק על מצות הבאים מזמן לזמן כמ"ש סימן כ"ב ע"ש אבל בברכת רמ"מ כתב לברך על ספרים:

6בשעת הקנין . דוקא כשקנה כלי כמו שהיא אבל אם קנה כסף ונתן לאומן לעשות כלי אינו מברך אלא כשישתמש בו כנ"ל דהא קי"ל אומן קונה בשבח כלי וכ"מ סי' ת"ר:

7הוא וב"ב . אבל אם קנה כלים לו וכלים לבני ביתו מברך על שלו שהחיינו ועל של ב"ב מברך הטוב והמטיב (ב"ח) ונ"ל דר"ל לבניו אבל לעבדו ולשפחתו ה"ל כאלו מכרן להם דשכיר הוא בא בשכרו:

8לו ולנותן . שאם המקבל עני הוא טובה לנותן שזיכהו הש"י ממון לעשות צדקה ואם המקבל עשיר שמח הנותן שמקבל ממנו והוי טובה גם לנותן (הרא"ש) וצ"ע דבא"ע סי' כ"ז סס"ט כתב דוקא באדם חשוב יש הנאה לנותן שמקבל ממנו אבל בלא"ה הרבה עשירים פושטין ידן לקבל מתנות וא"כ מאי הטבה יש לנותן וכ"מ בח"מ סי' ק"ץ ס"ו ועבי"ד סי' ק"ס סט"ו וצ"ע:

9וי"א דאפי' עני . דדוקא בגד צמר וכדומה דמי לדבר הבא מזמן לזמן דסתם בני אדם מתחדשים להם לפרקים מועטים מה שא"כ אלו שרגילים להתחדש לסתם בני אדם (שם):

10וכן נוהגין . ורדב"ז כ' שהתוס' איירי בעשיר אבל בעני מברך ועשיר גדול שקנה כלים חשובים שאין שמח בהם ואין נחשבים לו לא יברך:

11מעורות של בהמה . אפי' טמאה כגון פי"א בל"א ואפי' הוא ממין אחר רק שתפור תחתיו מעורות בהמה: