מגן אברהם רצא

1מי שיש לו מזון ב' סעודות ואם יחלקם לג' סעודות לא יהיה לו לכל סעודה לשבעה מוטב שיאכל ב' סעודות לשבעה [ס"ח סימן תרס"א] וכ"מ בשבת דף קי"ח דאמר עשה שבתך חול וכמ"ש סימן רפ"ב: ונ"ל דמ"מ אם נמשכה סעודת הבקר עד אחר חצות יחלקה לב' וכמ"ש ס"ג דהא מכל מקום ישבע כשאוכל שנית וכ"מ במהר"ם במרדכי פי"ו דשבת ובש"ל בשם היראים אבל לכתחלה אין להמתין עד אחר חצות משום זה דמבטל עונג שבת כמ"ש רסי' רפ"ח ומיהו לפמ"ש רסי' תמ"ד אפי' קודם חצות יחלקה לשנים דהא י"א דיוצא בזה ע"ש: בכביצה . לאו דוקא אלא יותר מעט מכביצה דכביצה מקרי אכילת עראי כמ"ש ססי' רל"ב:

2בליל שבת . נ"ל דה"ה מי שלא אכל בליל י"ט יאכל ב' סעודת ביום עמ"ש סי' תקכ"ט וה"ה שאומר הקידוש של לילה:

3מו' שעות . נ"ל דאם התחיל קודם חצות ואכל עד אחר חצות יצא דהא עכ"פ אכל אחר חצות אבל אם יודע שתמשוך סעודתו עד אחר חצות אסור כמ"ש רסי' תע"א דלא כע"ש:

4אין לאכול כו' . ובמהרי"ל כתוב אם יצאו הקהל מב"ה אפי' הוא לא התפלל אסור לסעוד עד אחר ערבית ע"ש וצ"ע וכי בשביל זה תדחה סעודה ג':

5מנחה תחלה . ואסור לאכול עד שיתפלל [טור] ור"ת ס"ל דסעודה קטנה שרי כמ"ש סי' רל"ב:

6יפסיק הסעודה . ויקום וילך וימתין מעט בנתיים ואותן שנשארים במקומן לא יצאו י"ח דהוי כסעודה א' [מהרי"ל ה' סוכה] וע' במ"מ בשם ש"ל וכ"כ הב"ח וכתב ב"י בשם הרא"ש שאין לדרוש כן ברבים להפסיק כיון שקודם חצות אין רשאי להפסיק אין העולם בקיאים בזה ע"כ:

7לאכול אח"כ . אבל בשעת אכילה האצטומכא פתוחה:

8אבל מי שיודע כו' . ונ"ל דאפי' חל י"ט במ"ש אם יודע שיוכל לחזור ולאכול קודם שעה עשירית לא יחלק סעודת שחרית לשתים דהא י"א דאסור לעשות כן משום ברכה שא"צ עססי' רט"ו וסי' תקכ"ט:

9א"צ לקדש . ובתיקוני שבת כתב לברך על היין:

10מה' מיני דגן . נ"ל דוקא כשמברכין עליהם במ"מ ועסי' ר"ח וסי' קס"ח ס"ח:

11נשים חייבות . דלכל מילי דשבת איש ואשה שוין: