מגן אברהם שמה

1מחיצות . עסי"ט דכתב שצריך שיהיה בין המחיצות ד' דלא כע"ש: משמע בדברי הפוסקים דכשיש שני מחיצות ולחי הוי רה"י דאורייתא כדאיתא בעירובין דף י"ב דלחי משום מחיצה וכ"כ הרא"ש פ"ק דסוכה ועסי' שס"ג סי"א ודעת הרמב"ם דג' מחיצות הוי כרמלית ע"ש ועסי"ד בהג"ה וססי' שמ"ו ואם עושה ד' דיומדין בד' זויות כמו פסי ביראות הוי רה"י דאורייתא כדאיתא בעירובין דף כ' עסי' תר"ל ס"ז וערסי' שס"ג, תל שהוא משופע והוא מתלקט גבוה י' מתוך הילוך ד"א הוי רה"י ואם מתלקט גבוה י' מתוך הילוך ה' אמות ניחא תשמישתי' והוי רה"ר אם עומד שם עסי' שצ"ט ס"ד מ"ש, נעץ קנה גבוה י' בר"ה ובראשו טרסקל רחב ד' לא אמרי' גוד אחית מחיצתא דה"ל מחיצה שהגדיים בוקעים בה אבל הטרסקל עצמו גבוה י' ורחב ד' גם מה שתחתיו הוי רה"י (תוס'), עמוד גבוה י' ורחב ד' ואין בעיקרו ד' אפי' ליכא בקיעת גדיים לא הוי תחתיו רה"י אלא על גביו (תו' שבת דף צ"ט) עמ"ש סי' רס"ו:

2חורים . ואפי' הם למטה מי' ומ"ש התוס' דלמטה מי' שייך לר"ה היינו לפי הס"ד כנ"ל דלא כע"ש:

3עד לרקיע . ואם נעץ קנה ברה"י ע"ג הוי רה"י:

4אפי' כלי . וכלי שאין גבוה י' עומד בר"ה אין לו דין כרמלית אלא הוי כמו ר"ה דאין כרמלית בכלים (רש"י בשבת ד' ח' עסי' שנ"ה ס"א מ"ש) אבל בכלי המחובר לקרקע הוי כרמלית (תו' דף יא):

5רחובות . דרכים שעוברי' מעיר לעיר הוי ר"ה:

6מפולשים משער . פי' שהשערים מכוונים זה כנגד זה ויש לאותו דרך המכווין משער לשער כל דין ר"ה ויש לעיין אם יש חילוק בזה בין עיר של יחיד לשל רבים (ריב"ל ח"ג סי' ע"ד) ועסי' שס"ב:

7ויש אומרים כו' . ומ"ב סי' צ"ב ורש"ל בביצה סימן פ' פסקו לחומרא אך דעת רוב הפוסקים להקל וכ"פ בש"ע סי' ש"ג סי"ח ובכמה דוכתי וכ"כ מהרא"י בפסקים סי' נ"ה:

8ורבים מכתפים . אבל כשאין מכתפים עליו אף על פי דראוי לכתף עליו לא הוי רשות הרבים (ב"י ראב"ד):

9לחוק להשלימו . כגון חור שבכותל כלפי ר"ה אינו רחב ד' וכלפי רה"י הוא רחב ד' והוי כרה"י מכל מקום הזורק לתוכו פטור דלא הוי שיעור מקום (תוס' שבת דף ז'):

10הוי רה"י . ואפי' היא מלאה מים וה"ה דברים שאדם מסתכל ורואה בתוכו ונראין המחיצו' אבל מליאה פירות אינן רה"י דאין המחיצו' ניכרות אפי' דעתו לפנותן ורשב"א כתב דוקא במלאות טבל שאין יכול לטלטלן (מ"מ) עסי' שע"ב סי"ו וע' ססי' שנ"ו דדוקא בור הוי רה"י אבל ים הוי כרמלית כמ"ש סי"ד ועססי' שס"ג סכ"ט:

11כגון ים . רקק מים בר"ה ורבים מהלכים בו אם אינה עמוקה י' אף על פי שאינה רחבה ד' טפחים שרוב מדלגין עלי' הוי ר"ה וה"ה דף המונח עליו ואם עמוק' י' ורחב' ד' הוי כרמלית כמו ים (פי"ד) וברש"י ד' ק' משמע דלא הוי ר"ה אא"כ עוברים בתוכה ועססי' שנ"ה:

12שלפני העמודי' . אבל בין העמודי' נדון כר"ה אפי' אין רחבים י"ג ושליש כיון שרבים בוקעי' בהן הם טפלי' לר"ה משא"כ במבוי שכתב ס"ט כנ"ל דלא כע"ש:

13רחוק מן הכתלים . ול"ד לסוכה דבעי' שיהא סמוך (פחות מג') טפחים כמ"ש סי' תרל"ג דגבי סוכה בעינן מחיצות סמוכות לסכך אבל גבי שבת לא בעי' רק שהרשות משתמר ע"י המחיצות אפי' רחוקים ממנו הרבה קרוי רשות היחיד הלכך ע"י מחיצות החיצונות שגבוהות י' נקרא רשות היחיד אבל לא ע"י הפנימיות שאין שפת החקק מצטרף עמהם כיון שרחוקים ממנו ג"ט עכ"ל הרא"ש משמע דאם אין גבוהים י' עם הקירוי בעינן שיהי' החקק סמוך לכותל פחות מג"ט:

14ממיא משחינן . וא"ת הא מיא לא מבטלי מחיצתא כמ"ש סי"א וא"ל מפני שהספינו' שטות ע"פ המים מבטלי מחיצתא דא"כ ליהוי ר"ה וי"ל דכל חריץ שאינו משופע כדי שיתלקט גבוה י' מתוך ד"א לא הוי רה"י כמ"ש סי"א ור"ה נמי לא הוי שאינו נוח תשמיש הליכתו מפני המים ואם יש גומא בים עמוקה י' ורחבה ד' הזורק לתוכו חייב כדאי' בגמ' דף ק' (ע"א בשם רא"ם) ונ"ל דאפילו שעמוקה י' הוי כרמלית דרבנן כמו קרקע ותל בסי' שע"ב ועסי' שע"ג ס"ג:

15שאין בו ד"ט . רוחב אפי' הוא אורך אלף אמה (מ"מ נ"י):

16ואין ביניהם . משמע דאין עובי המחיצות מצטרף לד' (ב"ח):