מגן אברהם שנח

1ובורגנין . אף על פי שהשומר דר בתוכו מ"מ אין עשוי לדור אלא לשמור:

2אריך וקטין . כגון שהוא ארוך ק' אמה ורחב נ' אמה שהוא עולה כמרובע של ע' וד"ט:

3אמה א' . אבל פחות מאמה שרי:

4סמוך לביתו . היינו בתוך אלפים אמה שיוכל לטייל בה (הר"ר יונתן) עמ"ש סי' תק"א ס"ג וה"ה אם יש סוכת שומרים שדר שם ביום ובלילה או בית דירה אף על פי שאין דר שם בקביעות (הג"מ והג"א) וע' בהרי"ו וצ"ל דהג"א מיירי שהיה הבית בנוי בו מקודם דהא כתב הוא עצמו ספ"ב פרדס שלא הוקף לדירה סמוך לבית ובנה בו בית יעשה שביל וכו' משמע דלא מהני שבנאו אח"כ ולכן כתב יש שם שומירה וכו' ונ"ל דגם התו' לא כתבו דלא מהני אלא לריב"ב דס"ל דבפחות מע' בעי' שומיר' ולכן ביתר מע' לא מהני אבל לדידן דבפחות מע' א"צ שומירה ביתר מע' מהני וצ"ל דלכן דילג רמ"א דין דשומירה ובית דירה דליכא פלוגתא בזה אך בסמוכה לעיר יש חולקים כמ"ש סי' שנ"ט דרחבה אסורה ע"ש והג"א ס"ל דרחב' שאני שלא נעשו המחיצות לשם הרחבה אלא שבנאה בתים סביבם ומוקפת מאילי' כמ"ש ב"י סי' זה בשם הריטב"א כנ"ל:

5שבנה בו בית . קודם שהוקף כמ"ש ס"א, כתב המבי"ט ח"א סמ"ח דאם א' מצדי הקרפף הוא בתים חשיבי כותלי הבתים מוקף לדירה אף על גב שנעשו לתוכו מ"ד אכותלי מבוי דחשיבי מוקף לדירה ע"כ ועמ"ש ס"א וכ"מ מפירוש רש"י בעובדא דאפדנא ודוקא שפתח ולבסוף הוקף אבל אם נפל מחיצה החיצונה של הבית ונשאר מחיצה הפנימית אין מועיל דלא נעשי' לבראי אלא לגואי עססי' זה ומשמע בתו' דף כ"ד דצ"ה מהני כמו מחיצה עסי' שס"ב ס"י:

6שהשלימו לי' מותר . דפנים חדשות באו לכאן:

7אין בגובה העפר י' . דאם יש בגובהו י' שרי בלא"ה כמ"ש ס"ו אם הרחיקה ג"ט:

8חוזר ולוקח . אף על גב דנעשית מחיצה מאילי' שרי כמ"ש ס"ח (שם) וא"ל דלא תיהני הכא הואיל ועיקר תקנתו ע"מ לפנותו דמה בכך ארנקי נמי עתיד ליטלו משם בודאי ואפ"ה הוי ביטול כמ"ש סימן שע"ב סי"ו ובגמ' שם ומה לי אם מכוין כדי לפנותו או אם עתיד לפנותו (ת"ה):

9לא הוי מיעוט . לפי שדרך ליטע בו אילנות ה"ה בור דתשמיש הגינה הוא להשקותו (מ"מ בשם רשב"א) ועב"י משמע דבר אחר שאינו צורך הגינה ממעטו:

10ויהיה מוקף . כלו' שפתח לו בית קודם שעשה השני':

11אלא סאתים . וה"ה פחות דהמיעוט בטל לגבי הרוב וה"ל נזרע כולו ואסור, יותר מסאתים אסור דה"ל כרמלית כמ"ש סי' שע"ב ס"ב ומה שלא נזרע הוי קרפף ואסור לטלטלן דנפרץ במלואה למקום האיסור:

12ממנו ומן החצר . דשמא זרעים מבטלין דירת חצר וה"ל כולו קרפף ואפי' הן של אדם א' אסור לטלטל לבית (ב"י ריטב"א) והגנה והחצר מצטרפין (ב"י מרדכי) וכמ"ש ס"ט:

13אוסר כל החצר . דה"ל כרמלית וחצר נפרץ במילואה:

14ממנה לבית . משמע דמחצר לבית שרי אבל בטור כ' אסור להוציא ממנו לבית שגם מהחצר אסור וכ"כ המרדכי דאע"ג דמות' לטלטל מחצר לקרפף כמ"ש רסי' שע"ב מ"מ לענין כלי הבית ה"ל החצר נפרץ במילואו למקום האסור לו ואסו' להכניס מחצר לבית ומיהו אם הגינה פחות מבית סאתים שרי לטלטל מגנה לבית דבטיל לגבי חצר דאינו חשוב להיות לה שם בפ"ע מרדכי ותוס' וכ"מ בגמ' ע"ש:

15י' טפחים . דפחות מי"ט ה"ל כטיט ורפש שאין חולקין רשות לעצמן (מ"מ) ודע דבעמקן י' לא אסר החצר משום נפרץ במלואו דהם עצמן נעשו מחיצה בינם לחצר כמ"ש רסי' שנ"ו:

16הקרפף אסור . ומיירי כשיש להחצר גיפופים ונפרץ פחות מי' דאל"כ אף החצר אסור דנפרץ במלואו כמ"ש ס"י (הג"א ותו') עססי' ש"ס: