מגן אברהם שפ

1אף משתחשך . דאסתלוקי רשותא בשבתא שרי:

2לכל אחד . ואם לא עשה כן אף למי שביטל אסור (מ"מ):

3מביתו לחצר . וגם הוא אסור שהרי בביתו אין לומר שהוא אורח:

4ביתו מותרים . מ"ש הע"ש דא"כ למה אמרי' דף ע"ט נועל ביתו הל"ל לבטל גם רשות ביתו ויהיה מותר להוציא לא דק דהתם מיירי בשני יחידים כדאיתא בגמ' ברש"י ואז הוא אסור דחד לגבי חד לא הוי אורח כמ"ש ס"ד ועסי' שפ"א ס"ד ובלא"ה לק"מ דמיירי שאינו רוצה לבטל רשות ביתו שלא להרבות עליו נכנסי' ויוצאים:

5בין מביתו . היינו לאחר שהחזיקו בחצר ערסי' שפ"א:

6וי"א שאינו מועיל . לולי דמסתפינא הייתי אומר דהר"מ מודה דבחול שרי דלמה יגרע מביטול אלא דשבת אסו' לשכור דהוי כמקח וממכר דבשלמא גבי עכו"ם אין דירתו דירה אלא שאסור משום גזירה לא מיקרי קנין אבל בישראל אסור לשכור ועיין בגמרא דמקנא רשותא בשבתא אסור:

7אף מביתו . ואפי' בטלו רשות ביתם מ"מ כיון דמשתמשי בחצר ה"ל משקל רשותא כיון דלא חשיבי כאורחים (רש"י) ואפי' חזקה לא מהני (כ"מ בהר"ר יונתן) וא"כ משמע דמותרים להכניס מחצר לביתו ועסי' שפ"א ס"ד:

8אף בשל עצמו . וה"ה בשל חבירו והיינו כשנותן לו גם רשות ביתו ואם נתן לו רשות חצירו לבד אסור בשל חבירו:

9אינו מועיל . כיון דלא אקני ליה שיהא הוא מותר אינו מועיל (רש"י):