מגן אברהם ד

1התבלין . וה"ה כל הנידוכין כגון שום ושחליים (יש"ש מ"מ תוספתא) וה"ה כרכום (ב"י מ"מ) אבל היש"ש וב"ח ומוהרי"ל אוסרים בכרכום ופלפלים שאין מפיגין טעמן וע"י שינוי שרי:

2ואין שוחקים הפלפלים . אפי' א' א' (הג"מ):

3כעובדין דחול . וב"ח כתב בשם המרדכי משום דהוי כמכביר (פי' מפני שיש כברה בתוכו) וביש"ש כתב שמדינ' שרי לשחוק חרדל אלא שטוב להחמיר עיין במרדכי:

4לשנות קצת . שמתוך כך יהיו זכורין שאסור לדוך יותר ממה שצריך לי"ט (סמ"ג) וביש"ש כתוב דא"צ לשנות אא"כ ידע מאתמול שיצטרך תבלין:

5אין כותשין . משמע בגמר' דף י"ד אם כתש בגדולה לא יאכל ממנה ואפשר דדוקא אדם חשוב צריך להחמיר עיי' רסי' שי"ח:

6ובא"י וכו' . וה"ה בכל מקום שיש פריצותא דעבדי דגזרינן שיעשו בגדולה (יש"ש) ובב"י כתב הטעם דבא"י לא שכיחא דייסא:

7ומותר לגרוד . ול"ד לחרדל שאסור לשוחקו ברחיים דהתם רגילין לשחוק הרבה ביחד ודמי לעובדא דחול אבל כאן אין דרך לגרוד אלא מה שצריך לשעתו (ריב"ש) ולפ"ז התמכא שקורין קרי"ן אסור לגרדו בי"ט (בלי שינוי כמו גבי מלח) שדרך לגרד הרב' לשני או לג' ימים וכ"מ סי' תק"י ס"ג ע"ש מ"ש:

8צריך שינוי . ואם מפיג טעם א"צ שינוי דהוי כתבלין (ריב"ש ב"י יש"ש) מיהו יש מחמירין אם ידע מאתמול כמש"ל:

9והוא הדין מצות . כ' מהרי"ל דאסור לברור פירורי מצו' הגדולי' מתוך הטחוני' ובד"מ כתוב דשרי דהא אפי' פסולת מתוך אוכל שרי כמ"ש סי' תק"י וכ"כ היש"ש ול"נ דמהרי"ל סבר דאסור ליטול קיסם בידו מקמח וכמ"ש סי' תק"ו ס"ב בהג"ה ולכן אסור ג"כ ליטול המצות ואף על גב דבסי' שי"ט ס"ג כתב דמותר לברור חתיכות גדולות מקטנות במין א' דוקא בחתיכות אבל הכא מה שנטחן הוי כקמח ולכן יש להחמיר כמ"ש מהרי"ל:

10מותר למדוד . וי"א דוקא לנחתום שרי ולכן נ"ל דהאידנא דאף בחול לוקחי' באומד הדעת אסור למדוד בי"ט ערסי' תק"ו: