מגן אברהם ו

1אין מודדין . דהיה יכול למדוד מאתמול וגם לאו צורך קדירה היא דנימא שלא יפגום התבשיל (רא"ש) עיין סוף סימן תק"ד:

2אין מרקדין וכו' . מפני שהיא מלאכה הנעשית לזמן מרובה (ר"ן) ויש"ש כ' כמ"ש התו' ריש ביצה דכל המלאכות אין מותרות אלא מלישה ואילך עסי' תצ"ה:

3יש מחמירין . דמחזי כבורר דהוי אב מלאכה כמרקד אבל השונה פי' שרקדו פעם שניה אינו מרקד שהרי נראה שהכל יוצא ואין שם סובין (רש"י) וא"כ בקמח שלנו שכבר נרקד ברחיים ואין שם סובין אפשר דשרי לרקדו שנית ועיין בשבת פ"ז:

4שרוצה לרקדו שנית . שכן דרכו לעשות בשעת לישה (יש"ש):

5ע"ג שלחן . דבחול דרכו לנפות ע"ג עריבה ואם כן מי שדרכו לנפות בחול ע"ג שלחן צריך שינוי אחר:

6ולהוליכה לכהן . אפילו בשבת, (יש"ש), ונראה לי דוקא כשנאפית וכשהיא חי לא חזיא למידי בשבת:

7אוכל ומשייר . היינו בחלת ח"ל אבל חלת א"י עבי"ד סי' שכ"ג:

8ולמחר מפריש . וממילא בע"פ שחל בשבת ושכח להפריש חלה בע"ש מלחם חמץ שאפה לשבת אסור לאכול ממנו דהא יצטרך לבער החמץ וא"כ נמצא אכיל טבלים למפרע וכדאמרי' בגמ' שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע וא"ל יתן המשוייר לעכו"ם במתנה והעכו"ם יחזור ויתננו לו אחר הפסח ויפריש חלה דהא אסור ליתן על תנאי וא"נ שמא יאכלנה העכו"ם ונמצא אכל טבלים, וא"ל כיון שא"א לאכול ממנו בלא הפרשה מותר להפריש בשבת דהרי חלת א"י ג"כ אסור לאכול ממנה בלא הפרשה ואפ"ה אסור להפרישה בי"ט לכן נ"ל דאין להם תקנה:

9מן המשוייר חלה . אבל אסור לשייר רק כדי חלה לחוד (ב"י):

10ומותר לאפות . וב"ח פסק כמרדכי דאסור לאפות כמו עיסה חציה של עכו"ם (כמ"ש ס"ו) משום דאפשר לחלק העיסה אלא דאיסורא דרביע עליה דאין מגביהין חלה בי"ט עכ"ל, ונ"ל ראיה ברורה דשרי ממתני' פ"ג דפסחים כמ"ש סי' תנ"ז ס"ב דהתם ג"כ מותר להפרישה רק שעושה משום איסור חמץ, ומ"כ במרדכי על קלף טעם אחר שאם אתה מתיר לאפות ולשייר א"כ לא הועילו חכמים כלום בתקנתן שקנסוהו הואיל ולא הפריש מעי"ט ומ"מ נ"ל להקל עסי' תקי"ב סא"ב ולפ"ז שהטעם משום קנס אפשר דבשכח להפריש מעי"ט מותר להפריש בי"ט אבל מסתימת הפוסקים משמע דאין חילוק ועבי"ד סימן צ"ט:

11יוכל ללוש . וכתב במרדכי הנ"ל דוקא כשצריך לפת חמה דלא עבד כלום רק מחשבה עס"ז:

12ויצרפם יחד . פי' שיהיו סמוכים יחד כמ"ש בי"ד ססי' שכ"ה:

13והיא טמאה . כגון בזמן הזה שכולנו טמאים:

14לא יאפה אותה . לפי שאסור לאוכלה ואסור ג"כ לטלטלה (משנה פ"ג דביצה) ועסי' תנ"ז:

15אסור לאפותה . אפי' בתנור א' אף על פי שהפת משביח בכך כמ"ש סי' תק"ז ס"ו דהתם אוכל איזה פת שירצה א"נ אי מקלעי ליה אורחים אוכלים כל הפת משא"כ כאן (תו' יש"ש ב"ח) ע' סי' תקי"ב ס"א:

16אם יש וכו' . משמע בתו' דשבת דף קי"ז דמותר לכתחלה לאפות פת הדראה ואח"כ פת נקיה:

17מותר להפריש . דלא טבלן וא"כ אינו מתקן כלום דמפורשים ועומדות הן דניכרות בפ"ע: