מגן אברהם ס

1מסוייד ומכוייר . הם מיני ציור ואפשר לומר שדרך העולם שטחין בטיט ואח"כ סדין בסיד והמלכים עושין הכל בסיד ואסור לעשות כן אפי' שייר אמה (ב"י רמב"ם) ובד"מ כ' שהמנהג כדברי הטו' שמציירין ומשיירין אמ' וע' בב"ח:

2ביתו בטיט . משמע דבה"כ שרי בכל ענין וכן המנהג:

3בלא סיד . ודלא כאותן העושין האמ' שחור דזהו ג"כ ציור [לבו' של"ה] ואותם התולין בגדי רקמה סביב הכתלים ישיירו ג"כ אמה (של"ה):

4והלוקח חצר . דתלינן שנעשה קודם החורבן או שנעשה ביד עכו"ם ולקחה ישראל ממנו אבל אם יודע שנעשה באיסור חייב לקלפו:

5מחסר ממנו מעט . כלומר שאין נותן כל תבשילין הראוים לסעודה אלא מחסר מעט אפי' כסא דהרסנא:

6שנוהגת בהם . כלומר שלא תתקשט בכלם כא' אלא תשייר בכל פעם א':

7ראש שמחתי . אמרי' בשבת דף ס"ב דתענוג דאית ביה שמח' אסור תענוג דלית ביה שמחה שרי:

8או בבית המשתה . אפי' מי שאינו רגיל בהם (טור ותו'):

9בפה על היין . ז"ל הרמב"ם וכ' הטור שבתשו' ביאר הרמב"ם שאפי' בלא יין אסור וצ"ע למה סתם פה בש"ע וב"ח פסק דאפי' בפה ואפי' מי שאינו רגיל אסור וכ"מ בגמרא דאמרינן זמרי דנגדי (פי' מושכי הספינות) ודבקרי (פי' מושכי הבקרים) שרי שאינו אלא לזרזם במלאכת' דגרדאי אסור שהוא שחוק בעלמא עכ"ל וא"כ הנשים המשוררים בשעת מלאכתן שלא כדין הם עושין:

10דברי תשבחות . כתוב בליקוטי מהרי"ל שלא כדין הוא שמשוררין במשתה אודך כי עניתני וכה"ג כמה פיוטים לשמחת הריעות כי אז התורה חוגרת שק ואומר' עשאוני בניך כמין זמר אך בב"ה לרגלים מצוה לזמר וכו' עכ"ל ונ"ל דלא שרי אלא אותם השירים שנתקנו על הסעוד' כגון בשבת אבל פיוטים אחרים אסור ועיין בס"ח סימן קע"ו:

11חתן וכלה שרי . ומ"מ אין לשמוח ביותר (ברכות פ"ה):

12אסור לאדם כו' . כי שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה: