מגן אברהם פה

1מעומד . ואין לסמוך על דבר שאם ינטל אותו דבר יפול [ד"מ מהרי"ל] ועמ"ש רסי' קמ"א ונ"ל דאם תקע מיושב יצא דהא שופר ילפי' מעומר ובעומר גופא יצא כמ"ש סי' תפ"ט, וגם השומע צריך לעמוד אם לא שמע על סדר הברכו' מעומד (רדב"ז ח"א) (כ"ה) ולא ידעתי מנ"ל הא (כ"ה):

2קול שופר . ולא יאמר בקול דמשמע לעשות רצונו ואם בירך לתקוע בשופר יצא (ב"ח):

3ואין חילוק . וטוב יותר שיברך השומע אלא שאין נוהגין כן (ת"ה) ומשהחיינו לא כת' כלום והרמב"ם כ' שהוא בעצמו יברך שהחיינו וכ"כ מט"מ בשם מהרי"ו וכ"כ הגמ"נ אך הרב"י כת' שאין המנהג כן ועפ"ז כת' רמ"א ההג"ה ונ"ל שמנהג זה הוא לאנשים שאין יודעין אבל מי שיודע יברך לעצמו ב' ברכות ויוצא אליבא דכ"ע וכ"כ בכ"ה דהרמב"ם מיירי דווקא במל בן חבירו או שעושה סוכ' או קובע מזוזה לחבירו וכן עיקר, אם ספק לו אם שמע תקיע' או נטל לולב ביום ראשון תוקע ואינו מברך וביום שני א"צ לתקוע (כ"ה ריב"ש) עבי"ד סי' כ"ח ולעיל סי' ס"ז:

4בצד ימין . של פיו, משום דכתיב והשטן עומד על ימינו לשטנו וכתב בשל"ה שכן נכון ע"פ הקבלה דלא כלבוש ובהג"מ כתב ולא בשמאל מפני שהתפילין של יד מגינה [אגודה] ואם כן אטר יש לתקוע בימין דידיה עסי' כ"ז ס"ו:

5יהפוך . פי' השופר למעלה (לשון מהרי"ל) נ"ל כוונתו שיעמיד הפה למעלה ולא לצדדים. ובלבוש כת' יהפוך השופר מעט למעלה משמע שר"ל שיגביה הפה מעט למעלה:

6ישלים אחר . ול"ד לתורה שצריך לחזור לראש כמ"ש רסי' ק"מ דהתם כתיב תורת ה' תמימה (רי"ו נ"ו):

7בברכה שבירך . ול"ד לתורה שצריך לחזור ולברך דהכא הראשון עשה הברכה שיצאו כל הקהל בזה:

8כדי שלא יתבלבל . אבל הפסק לא חשיב עמ"ש סי' תקצ"ב ס"ג:

9ואם הוא מובטח . ונ"ל דאם אינו מובטח אף על פי שאין שם אחר לא יתקע עד אחר התפלה עסי' תקצ"ב ותקצ"ג וכ"ש שכבר יצא בתקיעות שמיושב דהא אפי' נשיאת כפים מבטלין כשאינו מובטח כ"ש זה כנ"ל ומ"מ כשמתפלל מתוך הסידור בודאי מובטח עמש"ל:

10רשאי לתקוע . ומשמע בטור בשם ב"ה שאפי' יש שם אחר והב"ח כתב בשם רש"ל דלפי מש"ל בסי' קכ"ח ס"כ דאם יש אחר לא יעלה ה"נ כן ע"כ עמ"ש שם ועוד נ"ל דהטור יישב זה בלשונו שכ' דתקיעה ודאי לא הוי הפסק כלומר כיון שצריך לתקוע על סדר הברכות א"כ הוי ממש צורך תפלה משא"כ בברכת כהנים דלא הוי הוי מעין תפלה כ"כ לכן לא שרי' ליה אא"כ ליכא כהן:

11להקרות . המתפלל שחרית מקרא להתוקע (ד"מ) גם תקיעה ראשונה יקרא לפניו (של"ה) ע' סי' קכ"ח סי"ג: פעם א' לא היו יכולים לתקוע והפך השופר וקרא לתוכו ויהי נועם ושוב יכלו לתקוע (מט"מ מהרי"ל) וטוב שיהיה התוקע יודע לכוין הסודות ואם לא אזי עכ"פ יהיה המקרא יודע וכשמקרא יכוין הסודות של"ה:

12סי' ברכ' . אבל איסורא ליכא כיון דצורך מצוה הוא: