מגן אברהם יד

1ואפי' אינו . צ"ע מ"ש מרחצי' דשרי להעביר הזוהמא וי"ל דסיכה הוי תענוג טפי:

2אסור לנעול . חולצין מנעל מבע"י והולכין לב"ה יחף (ש"ל ומהרי"ל ד"מ וס"ח סי' תשס"ב) וכתב הב"ח ראיתי מרבותי שהלכו יחף לגמרי וכן נכון ואפי' מי שהוא אסטניס והולך באנפלאות לא ילך במבוי שאינ' מעורבת דמשוי הוא ע"ש ובר"ן ביומ' כתב להקל ע"ש וכן נוהגין:

3ומותר לעמוד . דלפעמים יש לאדם כאב ברגל ויש שהצנה קשה לו (מרדכי שם) ובשעה שמתפללין י"ח אסור לעמוד על שום דבר (מט"מ וב"ח בשם מהרא"ש) וטעמא שנראה כמתגאה בעומד על כרים (לבוש סימן תרי"ט) ועיין ריש סי' צ':

4ומ"מ המחמיר . ורדב"ז סי' קע"ז כ' דאין כאן בית מיחוש אפי' בקשים:

5אסטניס . פי' איש מצונן אבל מי שאינו אסטניס ילך יחף וישמור עצמו שלא יציג רגליו במי הגשמי' ואם נטנפו רגליו מותר להדיחם אח"כ [מהרי"ל מ"מ נ"י פמ"ח ב"ח] ולבוש פי' היינו שאם לא ינעול יצטער וצ"ע על מה שסמכו עתה להקל דאין כל אדם יכול לו' איסטניס אני כמ"ש סי' תר"מ ס"ד ובח"מ סי' קנ"ה סמ"א ובפרט שלובשים אנפילאות וא"כ אין להם צער כ"כ לילך בטיט ורפש ולכן יש למחות אם יודע שיקבלו:

6מנעליו . ובב"י משמע דדוקא סנדל בלא עקב מותר ולא מנעל, ובשל"ה כתב דיהפוך ימין לשמאל ושמאל לימין:

7למקומו . וישלחם לביתו או יניחם במקום מוצנע בבה"כ (ד"מ מהרי"ל של"ה) אמרי' בגמ' דמותר לעבור במי' כשהולך לרבו בשבת דאיכ' מנעל מאי א"כ ש"מ דביה"כ אסור לצאת במנעל אפילו לבא בדרך עסי' תקנ"ד סי"ז ואפשר דאפי' בין העכו"ם אסור אף על גב דאיכא למיחש שילעיגו כיון שי"א שהוא דאורייתא והתם בלא"ה יש אוסרין לכן יש להחמיר: