מגן אברהם צא

1כתורה עצמה . מיהו די בשרטוט שיטה ראשונה שהסופרים בקיאים ליישר אח"כ (לבוש) עסי' ל"ב ס"ו וחק תוכות פסול בה (זכרונות כ"ה):

2ויש אומרים שצריך . וכ"פ רמ"מ סי' ס"א:

3לענין היקף גויל . וה"ה לכל דבר ע' בהג"ה ולכן בעי' שיהיו שיטותי' שוים וכ"כ בתשב"ץ וע' במנחות דף ל"א ע"ב בתוס' וכ"כ בתשו' מהר"מ סי' שנ"א שיהא רוחב העמוד ג' למשפחותיכם וכל דיני ס"ת (עיין בתשו' מהר"מ מינץ ובכנסת הגדולה מדין כתיבת המגילה):

4ולהוציא כל תיבה . צ"ע דבסי' ל"ב סל"א כ' דדוקא אם כותב ע"פ צריך להוציא מפיו ומגיל' אסור לכתוב ע"פ וגם הטור וסמ"ג לא כתבו שצריך להוציא מפיו אלא גבי תפילין וא"כ קשה על הרב"י שכתבו גם בה' ס"ת דהא בס"ת צריך שיכתו' מתוך הכתב ואם כן א"צ להוציא כל תיבה מפיו ואפי' את"ל דמיירי שאחר מקרא לו בע"פ מכל מקום ה"ל לפרש וצ"ע:

5פתוחו' פסול' . תשו' רמ"א סי' י"ב דין ה' מפקפק ע"ז ולכן נ"ל דיש לסמוך עליו בשעת הדחק עס"י ועסי' קמ"ג סס"ג:

6ובדיעבד . פי' שאין לו מגילה אחרת או שכבר קראה בה:

7צריך להאריך וכו' . נראה דכל זה כשר בדיעבד ועסי' תר"צ ס"ג וע' רמ"מ סי' ס"א כמה דינים בענין חסירות ויתירות ויש נוהגין בענין אחר ע' בס' כ"ה:

8בצבור . וכל י' מקרי צבור (טור מ"צ ש"ג):

9ברכות ופיוטים . ול"ד לכתוב' בין הכתובים דהתם אין ניכרת שהיא מגילה משא"כ הכא (רשב"א סי' ק"נ) (ובתשב"ץ סי' רכ"ג כתב שלא יהא ברכותי' כתובים בה לכתחלה) וכ"כ הג"מ ומרדכי ולבוש:

10בחומש . כי י"א שיוצא בזה בשעת הדחק ודוקא כשעשוי בגליל' כמ"ש סי' קמ"ג ס"ב אלא שיש בו פסול אבל בחומש שלנו לכ"ע לא יצא (ב"ח וכ"מ במרדכי ובהגמ"נ): ש"ץ שאינו בקי בנגינ' בע"פ ואין שם מי שיודע להקרות לש"ץ מותר לכתוב הטעמים במגיל' דלא גרע מניקוד (ב"ח) ומ"מ נ"ל דאם אין הטעמים במגיל' מותר לקרות בלא טעמים כמ"ש ססי' קמ"ב:

11יצא . דאין גזל בקול: