מלבי"ם על דברים טז:ז

1[קפ] ובשלת ואכלת , למה יזכיר שיבשלנו פי' ר' יהודה שר"ל שיבשלנו שלם, ור' יוסי ס"ל שביו"ט מותר גם בחתיכות ובשבת אסור כ"ה בתוספתא וכן הגיה הגר"א, ועיין ברמב"ם (פ"ו מה' ק"פ ה' י"א) שלכתחלה לא יחתכנו ואם חתכו כשר וכן דייקו התוס' בפסחים (דף עד ד"ה נחתך):

2[קפא] ופנית בבקר והלכת לאהליך , הנה כבר נבוכו בו המפרשים שי"ל בבקר של יו"ט ראשון שמ"ש רש"י בחגיגה (דף יז) דאלו ביו"ט תחומין אסור, דחו התוס' שלרבנן תחומין דרבנן, ומ"ש רש"י בר"ה (דף ד') ובסוכה שחייב לראות בעזרה דחה בטורי אבן בחגיגה דיכול להראות פנים בלילה, ולדעתי בספרי מדייק שטעונים לינה אין לי אלא אלו, תפס לשון רבים על הפסח והחגיגה שעמו, כי בקרא מדבר משניהם, כמ"ש וזבחת פסח צאן ובקר, שהם פסח וחגיגה שעמו, ומפרש דיני שניהם שמ"ש ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר מדבר בחגיגה שנאכלת לשני ימים, ופי' לבקר של מוצאי יו"ט, ועז"א ופנית בבקר ר"ל בקר הנזכר למעלה כי ביו"ט הוא אוכל עדיין את החגיגה ובבקר השני תלך לאהליך, ועז"א שטעונים לינה בל"ר, שמ"ש ובשלת ואכלת קאי גם על החגיגה. והנה מ"ש ופנית והלכת מלת ופנית מיותר שהיל"ל והלכת בבקר לאהליך, ובכ"מ מציין במלת פנה שעוזב חפצו ועסקו במקום זה ושם מגמת פניו אל ענין או אל מקום אחר, כמו ויפן וירד משה מן ההר, שפנה מעם הדבקות שהיה בו עד הנה עם האלהים וירד, וכן ונפן ונסע המדברה וכן כולם, ופה אמר שתפנה ממה שהיית עוסק בהקרבה לה', שזה יהיה בבקר כי קודם הבקר עודך שתול כאזרח רענן על ידי שהקרבת איזה דבר יום אתמול, ומ"ש יכול יהיה פ"ש טעון לינה, ר"ל לינה עד יום ט"ז, כפסח ראשון, כן פי' בז"א ובצ"ק ובזה מסולק קו' התוס' פסחים (דף צה):