מלבי"ם על דברים יז:א
מלבי"ם על דברים · Malbim on Deuteronomy 17:1
Open in the reader →1[ז] לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע , הנה על זביחת בע"מ כבר נזכרו הלאוין בפ' אמור כמ"ש בספרא שם (סי' קח) ובתמורה (דף ו ע"ב), וחזרו בכאן מפני שבמה שאומר כל דבר רע רצה לרבות שגם שאר דבר רע אסור לזבח וגדר זה במ"ש לא תזבח אשר בו מום שרק דבר רע הדומה למום, ולר' יהודה ממעט השוחט חטאת בדרום שאינו דוגמת בע"מ שפסולו בגופו, ולחכמים זה נכלל במ"ש כל דבר רע, וממעט המקדים קדשים זל"ז שאינו דומיא דמום, ועיין בזבחים (דף לו), והעתקתי גי' הגר"א:
2[ח] אשר יהיה בו מום , מלשון אשר יהיה י"ל דוקא שיתהוה אחר לידתו וכן יל"פ דוקא מום שיש בו הויה וקיום לא מום עובר, אך ממ"ש כל דבר רע מרבה הכל, ומ"ש מנין לבעל גרב וכו' היינו בע"מ עובר שאלו י"ל רפואה כמו שפי' בגמ' וכ"כ הכ"מ (פ"א מה' א"מ) שגרב וחזזית הוא מום עובר וכבר בארתיו בפ' ראה (סי' קסו) עיי"ש, ומזה הוציא הרמב"ם והרמב"ן שכתבו שהתבאר בספרי דלא תזבח דהכא בבע"מ עובר מדבר, וכבר בארתי בהתו"ה אחרי (סי' פח) שכ"מ שבא מלת דבר שמורה ענין או עצם מה דרשוהו חז"ל מענין דבור עיי"ש הטעם, וע"כ במ"ש כל דבר רע פי' שהוא אזהרה על המחשב בשעת שחיטה לאכלו חוץ לזמנו וחוץ למקומו, שמתפגל ע"י דבור רע שדובר בשעת שחיטה, שבפ' צו נתבאר פסולן ופה נתבאר אזהרתו, והוסיף כי תועבת ה' אלהיך לרבות שה"ה כל הנחשבים במשנה דתמורה (דף כח) שאסורים לגבי מזבח שהם תועבה כגון רובע ונרבע וכו' אסור לזבחם, אולם לפ"ז לא היה לו לומר מלת הוא שמציין הוא ולא אחר, ופי' ר"י שממעט הולדות כמ"ש בתמורה (דף ל ע"ב) כל האסורים לגבי מזבח ולדותיהם מותר, ור"ש דריש למעט הזובח כמ"ש במשנה אלו כשרות באדם ופסולות בבהמה טרפה ויוצא דופן ושנעבדה בו עברה: