מלבי"ם על דברים יח:ג

1[מב] וזה יהיה משפט הכהנים , כבר בארתי באילת השחר (כלל רמח) שכל מלות המושאלות השתדלו חז"ל להשיבם אל הוראתם העצמיי, ובתוכם מלת משפט שבא על הנהגה או סדר יפרשוהו מענין משפט הנרדף עם דין, ומזה הוכיחו שהמתנות יוצאות בדיינים ממ"ש משפט הכהנים, ופלפלו בזה בחולין (דף קל ע"ב), ומן כנוי הרומז וזה שמציין תמיד מעוט זה ולא אחר ממעט קדשים ממתנות ר"ל שמשפט זה רק מאת זובחי זבח של חולין, ובחולין (דף קל) ממעט קדשים ממתנות מן ואתן אותם (וכן הוא בספרא צו (סי' קנז), וממ"ש וזה משפט הכהנים ממעט חולין מחזה ושוק, [וע"כ הגיה הגר"א דברי הספרי שיסכים עם הש"ס] ולק"מ שהספרי לשטתיה שאמר בפ' ראה גבי בשר תאוה יכול יהא חולין חייבים בחזה ושוק ת"ל כצבי וכאיל, וזה דלא כשטת הש"ס, ממילא מוכרח שמן פסוק דבכאן ממעט קדשים כקושית התוס' בחולין (שם ד"ה זה):

2[מג] מאת העם , ממעט עכו"ם וכהנים, דלא מקרי עם, והיינו כמ"ש במשנה (דף קנב) השוחט לכהן ולנכרי פטור מן המתנות:

3[מד] מאת זובחי הזבח , בא ללמד שהחיוב חל בשעת זביחה ונשחטה עד שלא נתגייר פטור, וגם שיהיה זבח כשר שיקרא בשם זבח וראוי לאכילה לא טרפה:

4[מה] אם שור אם שה , כבר בארתי בהתו"ה (ויקרא סי' קס) שמלת אם הונח בעצם על התנאי או על החלוקה וכדומה לא כמלת בין בין , ובכ"מ שבא על כוונה זו יפורש לרבותא כמו אם דל ואם עשיר כל דל ועשיר שיהיה וכן דרשו פה כל שהוא שור וכל שהוא שה, וא' מרבה כלאים וא' מרבה ח"ל אף שה שבח"ל, שסתמא דספרי ר"ש לא ס"ל כר' אלעאי שס"ל שאין נוהג אלא בארץ כמו שמבואר מדברי הש"ס חולין (דף קלו ע"ב) מ"ט דר"ש וכו' ע"ש, וכן יסבור כר"א דכוי פטור מן המתנות ולכן לא דריש אם שה לרבות את הכוי:

5[מו] ונתן לכהן , לכהן עצמו, אף שזכה הכהן המתנות לאחר אסור ליתן לו אא"כ הזוכה ת"ח (ז"ר), הזרוע בה"א הזרוע הימנית, והלחיים זה לחי התחתון ומקרי לחיים מפני שהם שני עצמות, וכל המאמר נמצא בגמ' (דף קל"ד ע"ב), ומדעת ר' יהודה נראה שמצוה זו נתחדשה אחר שקנא פינחס והרג לזמרי, ובזה נכון שלא נאמרה מצוה זו עד עתה ולא חשב מתנה זו בין מתנות כהונה בפ' קרח, אולם גם ראשית הגז לא נאמרה שם ובספרי, (שם סי' כ"ז) פי' שרמז שם גם שניהם וזה שלא כדעת ר' יהודה, והרמב"ן כתב שנתנו להם מתנות אלה בתחלה ע"ש מה שיעשה פינחס בעתיד, עיי"ש: