מלבי"ם על דברים ד:לב
מלבי"ם על דברים · Malbim on Deuteronomy 4:32
Open in the reader →1כי שאל נא , עתה בא לסיים את דבריו, שהזהיר אותם [א] שלא לעשות פסל וכל תמונה ושלא לעבוד רק את ה' לבדו, [ב] הזהיר אותם שישמרו את החוקים ואת המשפטים שהוא מצוה אותם שבעבורם יירשו את הארץ ויתקיימו בה, והביא להם למופת ע"ז שני דברים מפליאים שעשה עמהם שהם [א] מ"ת [ב] יצ"מ, ומבאר שתכלית הענין של מ"ת שהיה ע"י התגלות ה' על הר סיני היה כדי שידעו שהוא אחד ושאין לעבוד זולתו ועי"כ צריכים לזהר מעשות פסל וכל תמונה, וע"י יצ"מ שהיה תכליתו לרשת את הארץ צריכים לזהר לקיים את המצות שזה תנאי לירושת הארץ, זה תורף המאמר הזה בכלל וכבר השקיף ע"ז הרי"א, ונבאר זה בפרטות, אמר הנה שני דברים המפליאים האלה שהם מ"ת ויצ"מ הם דברים שלא נעשו עוד כמוהם, ובאר שלא נעשה עוד כמוהם לא בשום זמן ולא בשום מקום, ונגד הזמן אמר שאל נא לימים ראשונים למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ונגד המקום אומר שאל נא מקצה השמים עד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה , ר"ל שהבלתי אפשר יהיה בשני פנים [א] הבלתי אפשר בפועל, [ב] הבלתי אפשר במחשבה, והבלתי אפשר בפועל יהיה עדיין אפשר במחשבה כמו אדם מעופף שהגם שהוא בלתי אפשר בפועל הוא אפשר במחשבה, כי אין מושג העפיפה סותר למושג אדם, וכל דבר שאין בו סתירה הוא אפשר במחשבה, והבלתי אפשר במחשבה הוא רק מה שיש בו סתירה כמו כדור מרובע וכדומה, ואמר הנהיה כדבר הגדול הזה ר"ל שהיה עד עתה בלתי אפשר בפועל כי לא היה כמוהו, או הנשמע כמוהו שהיה אצל כולם כדבר הבלתי אפשר גם במחשבה: