מלבי"ם על שמות ב:ג
מלבי"ם על שמות · Malbim on Exodus 2:3
Open in the reader →1ולא יכלה עוד הצפינו, כי אחר עבור תשעה חדשים מעת שהחזירו נשותיהם התחילו לחפש בבתיהם אם יש נולד. ותקח לו תבת גמא, ע"ד הרמז, אחר ששלשה חדשים מיום לדת משה בז' באדר נשלמו, בז' סיון, יום שבו עתיד לעלות אל האלהים במתן תורה, נרמז בתיבה זו ענין כולל עצמותו של משה וענינו, כי האדם מרכב מגוף ונפש, והנפש סגורה בבית כלא במאסר הגויה, ואחר חטא אדה"ר נתמזגו כחות הגוף עם הנפש ולא תוכל להפרד ממנו עד יום המות, אולם משה היה מדרגתו כמו אדם קודם החטא שהיתה נפשו נפרדת מגופו ויכולה להפשיט שמלת החומר מעלוה בכל עת, והיתה כבת מלך שוכנת בהיכל ורשות בידה לצאת מן ההיכל לפי רצונה ומורגל בפי חכמי חידות להמשיל את הגויה כאניה שבה תעבור הנפש האלהית את ים החווה הזועף כל ימי חייה, שכמו שא"א לבעל חי לעבור ביה אם לא ע"י אניה כי הוא יסוד אחר, כן א"א להנשמה הרוחניות לשוטט בעולם הגשמי, אם לא ע"י התלבשה בגויה שהיא האניה הנבנית מעולם הזה החומריי, אשר יעבירנה ארחות ימים, אמנם אנית משה שהוא גופו גבר בו יסוד האוירי ככלי גומא שהוא קל על פני מים. ותחמרה בחמר ובזפת כמ"ש המליץ בבחינת עולה ותכסיה בחלאה וקדרות מצופיה על חרס ותחמרה בחמר ובזפת, שהוא משל על לבושה הגשמו, אולם התיבה היתה מגומא שיסוד האוירי גבר על העפרורי הכבד, ולא הושם בתוך היאור ומצולת משבריו רק על שפת היאור ובסוף, להזכיר כי האיש האלהי הלז נפשו לא תעבור בהמון ים החיים וגלי תאוותיו כי מן המים משיתהו ותעמוד תמיד בחוף ובסוף מופרדת מן המיה הרעים והמרים, ועז"א: