מלבי"ם על שמות לג:יב
מלבי"ם על שמות · Malbim on Exodus 33:12
Open in the reader →1ויאמר משה, הנה התבאר אצלי שנבואת מרע"ה התעלה מנבואת כל הנביאים כי נבואתו היתה באספקלריא המאירה, דהיינו שדבר עמו הא"ס פנים אל פנים שלא באמצעות מלאך כמ"ש ודבר ה' אל משה פנים אל פנים, משא"כ יתר נביאים שקבלו נבואתם באמצעות מלאך ונבאו באספקלריא שאינה מאירה. וכבר בארתי במראה הסנה שגם משה בתחלת נבואתו נבא באספקלריא שאינה מאירה ובאה לו הנבואה באמצעות מלאך כמ"ש וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה, ושם בארתי שמשה היה מוכן בטבע לנבואה מלידה ומבטן ומהריון, ונבואה זו שהיה מוכן לה בטבע היתה באספקלריא שאינה מאירה ובמדרגה זו נתראה לו במראה הסנה וכמ"ש חז"ל שנגלה אליו בקולו של אביו וא"ל אנכי אלהי אביך, שהוא טבע הנבואה שירש מאבותיו, ואח"כ מצא חן בעיני ה' והעלה אותו למדרגה נעלה מטבעו לנבאות באספקלריא המאירה שהוא שיקבל הנבואה מהא"ס בעצמו שלא ע"י אמצעי, שעז"א וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה', וכמ"ש בריש פרשת וארא באריכות. עוד התבאר אצלי כי מדרגה זו שינבא באספקלריא המאירה שהוא ענין נסיי ולמעלה מן הטבע לא זכה לזה רק על ידי ישראל, ורק בעת שהיו ישראל במעלת השלמות, ועז"א שכל זמן שהיו ישראל נזופים ממעשה העגל לא שרתה שכינה על משה ר"ל שבעת ההיא לא דבר עמו באספקלריא המאירה ובדבור פנים אל פנים, וכן מבואר פה בענין, שלא דבר ה' עם משה פנים אל פנים רק בעת שיצא אל האהל שהיה חוץ מן המחנה לא בעת שהיה נמצא במחנה, כי באשר ירדו ישראל ממעלתם ירד גם משה ממעלתו בעת שהיה בתוכם, ולא שרתה עליו שכינה באופן נעלה נסיי ופלאיי כמו מקודם, עד שיצא חוץ למחנה האהלה, וחז"ל אמרו בספרי כל הנביאים נתנבאו בכה מוסיף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר, שהיתה שכינה מדברת מתוך גרונו של משה, ויקשה ע"ז שמצאנו גם במשה שנתנבא בכה, כה אמר ה' בני בכורי ישראל, כה אמר ה' עברו ושובו משער ולשער במחנה, רק שזה היה בתחלת נבואתו טרם העלהו למדרגה שידבר עמו פנים אל פנים וכן אחר חטא העגל בעודו במחנה שהיתה נבואתו במדרגה נמוכה, ונתנבא בכה, שהנבואה באספקלריא הבלתי מאירה היה לו בטבע בלתי תלויה בזכות ושלמות ישראל, לא כן נבואת זה הדבר וראית פא"פ שינבא בלי אמצעי שהיה תלוי בזכות ישראל ובמעלתם. עפ"ז נבא אל הבאור, כאשר שמע משה שא"ל ה' לך עלה מזה אל הארץ שא"ל שלא יתעכבו במקום הזה לעשות את המשכן כי לא ישרה שכינתו ביניהם, וא"ל ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני, שההבאה אל הארץ יהיה ע"י מלאך כי לא ישכון ה' בקרבם, הנה נסתפק עתה איך תהיה נבואתו מעתה אם תהיה נבואתו באספקלריא המאירה פא"פ שלא באמצעות מלאך, או שגם נבואתו תהיה באמצעות מלאך ובאספקלריא שאינה מאירה, וז"ש ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ושלא לעשות משכן כי לא תשכון בתוכם רק שאעלה אותם באמצעות מלאך, ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי, שלא הודעת את מי תשלח עמי לצרכי לנבואתי, אם גם נבואתי תהיה וע"י מלאך ובאספקלריא שאינה מאירה כיתר הנביאים, או לא, כי לא אמרת רק ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני, ולא בארת שהמלאך ילך גם עמי לצרכי בעניני הנבואה שתהיה נבואתי באמצעותו, ואתה אמרת ידעתיך בשם ונם מצאת חן בעיני, ר"ל שאמרת שיש לי שתי מדרגות בעניני הנבואה: א) הנבואה שאני מוכן לה בטבע מתולדת שזה מצוין שידע אותו בשם מעת לדתו, כמ"ש ממעי אמי הזכיר שמי (ישעיה מח) שפי' על הנבואה שהוא לו בטבע מעת שנקרא בשם, וכן במ"ש לירמיה (א) בטרם אצרך בבטן ידעתיך, שהוא על הנבואה שהוא לו מתולדה כמ"ש בפירוש בשני המקומות האלה, ב) הנבואה באספקלריא המאירה שאינה נמצאת בטבע רק השגתי אותה מצד מציאת חן וחנינה, כי השגה זו הוא למעלה מטבע האדם ואינה תלויה במעשים ובפעולות כי הוא ענין נסיי ופלאיי שלא זכה לזה שום נביא וחוזה רק משה שמצא חן וחנינה לזה, ומציאת חן הוא דבר הבלתי מתמיד ויוכל עתה להשתנות אחר שאין לי על זה עזר מזכות ישראל וממעלתם: