מלבי"ם על שמות לה:א
מלבי"ם על שמות · Malbim on Exodus 35:1
Open in the reader →1אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות. יפלא מאד איך אמר שצוה ה' לעשות הלא הצווי דפה שהוא שלא לעשות מלאכה בשבת ואינה לעשות רק שלא לעשות, ופי' חז"ל שמ"ש ששת ימים תעשה מלאכה הוא צווי על מלאכת המשכן שיעשה בששת ימי החול, והוא הצווי לעשות, ואמר שהגם שנצטויתי לעשות מלאכת המשכן כל ימות החול בכ"ז יום השביעי קדש ואסור לעשות בו אף מלאכת המשכן שמן הסברא היינו אומרים כמו שעבודה דוחה שבת כן מלאכת המשכן וכליו שהם מכשירי העבודה אם א"א לעשותם בחול, כגון שנטלה קרנו של מזבח או נפגמה סכין של שחיטה בששת מותר לתקנם, קמ"ל שאף מלאכה שצוה ה' לעשית בששת הימים לא תעשה בשבת:
2אלה הדברים, כבר פירשתי שר"ל אלה הדברים שצוה ה' לעשות במשכן בששת הימים לא תעשם בשבת שהם קרוים מלאכה והעושה אותם בשבת יומת, מבואר שכל הדברים שנעשו במשכן בששת הימים קרוים מלאכה וחייב עליהם בשבת, וממ"ש אלה הדברים שכבר בארנו (ויקרא סי' ג') שדברים מורה על הדבור הארוך בע"פ מבואר שאז דבר באורך ומסר להם בע"פ פרטי המלאכות שהיו במשכן ושהם אסורים בשבת שהם ל"ט מלאכות, כי גדר שם מלאכה הוא העסק שעוסק בדבר שיש בו אומנות, ושמשנה איזה חומר מן הדברים שבעולם לעשות בו איזה חידוש ותקון, לאפוקי מעשה הדיוט ופעולה שאין משנה בו דבר, כמו טעינת משאות כבדות בביתו או תקיעת שופר ורדיית הפת וכדומה, והוצאה אינה מלאכה באמת רק התורה יחדתו וקראתו בשם מלאכה, כמ"ש איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש, שכיון שלא הוציאו נדבות מבתיהם כי מלאכות אחרות עסקו בם עד שנגמר המשכן, ומבואר בירמיה ובנחמיה איסור הוצאה, אבל יתר המלאכות שהיו במשכן הם מלאכות גמורות והם אבות לכל מיני מלאכות שבעולם שכולם הם תולדות מסתעפות מהם, ובמשכן באר שהיו חושבי מחשבות ועושי מלאכת מחשבת, וע"כ גם במלאכת שבת רק מלאכת מחשבת אסרה תורה, ויש הבדל בין מלאכה סתם ובין מלאכת עבודה כמ"ש בהתו"ה (אמור סימן קפז ובכ"מ) וז"ש רבי להביא ל"מ מלאכות ומובא בשבת (דף ע'), ומ"ש ששת ימים תעשה מלאכה וכתוב א"א ששת ימים תעבוד התבאר בפרשת תשא (סימן לא):