מלבי"ם על מלכים ב ד:ח
מלבי"ם על מלכים ב · Malbim on II Kings 4:8
Open in the reader →1ושם אשה גדולה פי' חכמינו זכרונם לברכה שהיתה גדולה במע"ט ובחשיבות, ותחזק בו לאכל לחם, הנה חכמינו זכרונם לברכה אמרו הרוצה ליהנות יהנה כאלישע, רצה לומר כי אלישע לא נהנה מכל מי שיהיה רק בתנאים מיוחדים, כמ"ש ר' פנחס בן יאיר (חולין ו') ישראל קדושים הן יש י"ל ואינו רוצה וכתיב (משלי כ״ג:ו׳) אל תלחם את לחם רע עין, ויש רוצה ואין לו, אבל אתה רוצה ויש לך, וכן בודאי נזהר אלישע מזה, והאשה הזאת היתה אשה גדולה בעושר ויש לה, וגם ותחזק בו רצה לומר שהפצירה בו הרבה שמזה ידע שי"ל ורוצה, והנה ר' פנחס בן יאיר כשהגיע לביתו של רבי לא רצה ליהנות על שראה כודניתא בביתו, כי היה לו גם כן תנאי שמי שיהנה ממנו לא ימצא בו כל דבר רע והיא היתה אשה גדולה במע"ט וע"כ אכל לחם בביתה. והנה אמרו כל המארח ת"ח בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו כאילו מקריב תמידין שנאמר איש אלהים קדוש, עובר עלינו תמיד, באור דבריהם, כי אכילת ת"ח י"ל דמיון עם הקרבן, ושולחנו י"ל דמיון עם המזבח, כמ"ש בסוף חגיגה פתח בשולחן וסיים במזבח וכו', כי כמו שעל ידי הקרבן היתה השכינה שורה בישראל ובאר בכוזרי שכמו שהנשמה הרוחנית תשכן בגוף על ידי המאכל, שהצלול והזך שבמאכל יזדכך בכבד ועליו תנשא נפש הצומחת, והזך יותר יעלה ללב ועל ידי זה תשכן בו הנפש החיונית, והזך יותר יעלה אל המוח ועליו תנשא הנפש המשכלת, ועל ידי המשכלת תשכן בו הנשמה האלהית על ידי מצועים רבים, הגם שהנשמה מצד עצמה אין לה שום קשר עם המאכל הגשמי, וכן על ידי הקרבנות הנשרפים ומתעכלים על גבי המזבח כדרך עיכול שבאצטומכא, תעלה מהם הרוחני אל מזבח הקטורת שבו תשכון עננה הריח הטוב הרוחני, ומשם אל ארון הברית שם תשכון מחשבת המקריב וטוב כוונתו בקדש, ועליו ישכון ה' אלהים, ואחר שהנביא ואיש אלהים הוא מקום מוכן להשראת השכינה ודומה לארון הברית בקדש הקדשים, נמצא על ידי המאכל המחיה גוף הנביא ועל ידי כוונתו באכילתו לשם שמים מברר הזך שבו בירור אחר בירור מחלקי דומם צומח חי מדבר עד הנפש המשכלת והרוחנית והחיה ויחידה שבו ישכון ה' בו, והמאכיל אותו עם הכוונה הראויה מקריב תמידים והשולחן אשר לפני ה' הוא המזבח, ואלישע שנודע לו בפעם הראשונה שאכל בבית הצדקת הלז כי הקריבה לחמה לריח ניחוח בטוב הכוונה והמחשבה הראויה, לכן ויהי מדי עברו יסור שמה מעצמו לזכות אותה במצוה רבה הזאת: