מלבי"ם על דברי הימים א כט:יא

1לך ה' הגדולה. כבר התבאר אצלי כי בשם גדול יקרא ה' על שהוא ראשית כל הסבות ואחרית כל המסובבים והוא המנהיג כל מסובבי הטבע מראש ועד סוף, ובשם גבור יקרא בעת ישדד סבות הטבע ויעשה מעשים נגד הטבע, ובשם נורא יקרא בעת ינהיג הנהגה השגחיית פרטיית כפי רצונו מסכים עם השכר והעונש, עד שכלל ההנהגה היא בענין אלהי ואז יתפאר בעולמו, כמ"ש (ישעיה סג, יד) כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת. עפ"ז יאמר ששלש הנהגות האלה, הנהגת הטבע, ושידוד הטבע לפרקים, והנהגת התפארת שיתנהג הכל כפי ההשגחה הפרטיית, הכל הוא לך, וכ"ז בהנהגת העולם המוחשי והגשמי. וגם לך הנצח וההוד, שהוא הנהגת העולם הרוחני, שהוא למעלה מן הזמן והמקום, שכבר מבואר אצלנו (ישעיה סי' נז ובכ"מ) ששם נצח מובדל משם עולם במה שמורה על זמן הנצחי של הרוחנים שהוא למעלה מן הזמן הידוע לנו, וכן ההוד מובדל מן הדר שמורה על ענין הרוחני הפנימי (כמ"ש בס' התו"ה קדושים)

2כי כל בשמים. ר"ל לך כל הגדולה וכו' והנצח הנמצא בשמים והנמצא בארץ, שכל כח וגבורה הנמצא בארץ בעולם הגופים וכל נצח והוד הנמצא בשמים בעולם הרוחנים (כי שמים שם כולל גם לעולם הרוחנים כמ"ש בכ"מ), הכל מיוחס לך, כי הכל מושפע מאתך ואתה שורש ומקור לכולם

3לך ה' הממלכה. (שם ממלכה מובדל משם מלוכה, שמציין את העם בכלל שעליהם מלך מלך), ר"ל כל המציאות הרוחני והגשמיי, כל העולמות שהם הממלכה הכללית, הוא לך ה', כי אתה מולך בהם ומנהיג אותם כנפש המנהגת את הגויה, שמצד זה יקרא ה' חי העולם ומלך העולם, ואנו מציירים אותו יתברך בצד זה כנפש אשר היא תוך הגויה כן שפעו ואורו מלא כל העולמות ומחיה את כולם, ובצד אחר אנו מציירים אותו שהוא מתנשא מן העולמות ונבדל מהם והוא לראש לכולם ומקיף את כולם, כענין שאמרו האלהיים ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין. על הצד שהוא ממלא את כולם אמר לך ה' הממלכה, ועל הצד שהוא סובב את כולם ועומד בראש הסולם נבדל מן העולם אמר והמתנשא לכל, הוא מנושא מכל והוא לראש על כולם: