מלבי"ם על איוב כב:א

1פתיחה למענה הארבעה עשר מענה אליפז

2אחרי אשר ערכו שתיים מערכות, שש המערכת, בין על שאלת מפני מה יש צדיק ורע לו, בין על שאלת מפני מה יש רשע וטוב לו, והמתפלסף ניצח את כולם בתשובותיו בחרבו ובקשתו, התאמץ אליפז שנית ויכונן חציו על יתר להשיב מלחמה שערה במענה ערוכה לשתי השאלות, ויוציא מליבו שיטה חדשה, בטוב טעם ודעת, והוא, שהיה זה בחכמה ובכוונה מיוחדת מאת האלהים שלא לשלם גמול הצדיקים ועונש הרשעים תיכף בעולם הזה, כדי שתהיה העבודה שלימה לשם ה' בלבד, שלא מאהבת הגמול ומיראת העונש.

3שאחר שעיקר הרצון בעבודה הוא אם יעשה האדם את הטוב בעבור הטוב בעצמו, ובעבור החוק התבוניי היוצא מאת המחוקק העליון, ואך למען שמו הגדול בלבד, לא כן אם יעשה מעשיו בעבור השכר או מיראת העונש, אז אינו עובד את ה' רק את עצמו, ולא זאת העבודה הרצויה אצל ה', ואם היה נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה, והיה משלם עונש הרשע תיכף, לא היה איש ערב את ליבו לעשות רע, מיראתו את העונש הבא בעקב המעשה, וכן היו כולם משתדלים לעשות טוב מידעם את השכר אשר ישולם תיכף לעושהו, ולא היה המעשה לשם ה', וגם לא היה אז עניין לשכר ועונש, אחר שהיו אז מוכרחים במעשיהם מיראת העונש ותקוות גמול, ולא היה עניין הבחירה והניסיון אשר הוא תכלית כוונת ה' בבריאת האדם, שיצר הלב יסיתהו לעשות רע, ויהיה חפשי בנפשו לעשותו, ובכל זאת ימנע ויסור מרע מכבוד ה' וממצוותיו, ועל כן את העולם נתן בליבם מבלי אשר ימצא האדם את המעשה אשר יעשה האלהים, לא משכר הצדיקים ולא מעונש הרשעים, ויימצאו עושי רשע מצליחים ורשעים ישתבחו בעיר אשר כן עשו, וגם השגחת ה' מכוסה ונעלמה מעיני רוב בני האדם, ויצר המינות יתעה את השכל להכחיש את ההשגחה ולומר שעולם כמנהגו נוהג, ושהכל על־פי התולדה והטבע והמערכה, ושרם ה' על השמיים כבודו ולא ישגיח בשפלים, וכדומה מטענת המכחישים, וכולם מביאים ראיה מרוע הסדר וההנהגה, שהצדיקים מעונים והרשעים מצליחים.

4וזה הוא המבחן והניסיון לדעת בין עובד אלהים באמת ובתמים ובין אשר לא עבדו לשמו, שהעובד האלהים שלא על מנת לקבל פרס, צדיק באמונתו יחיה וממקומו לא ימוש, ואז יקבל שכרו בעולם הגמול, שכר נפשי נצחי בעדן הצחצחות, כי נבחן ונמצא שלם, וגם לצים נכונו שפטים בעולם הנפשות, והאלהים יביא במשפט על כל נעלם, אל אמונה ואין עוול, והכל במשפט, וכל מעשהו באמונה, ובזה העמיד ויכונן את שיטתו הקדומה:

5• בין מה שכתב בטעם ייסורי הצדיקים, שהוא לשלם להם בעולם הזה על חטא קל אשר עשו כדי לזכותם בעולם הבא,

6• ובין על הצלחת הרשעים, שבכל זה אין הצלחתם שלמה כי ליבם מלא פחד מעונשם המעותד להם, הגם שלרוב יבוא להם בעולם הנפשות, ליבם ינבא להם רע.

7וגם בזה הצדיק מה שהוכיח את איוב בראש מענהו הראשון, כמו שאמר (איוב ד ו): הלא יראתך כסלתך , שעיקר העבודה הנרצה היא שלא תהיה מתקוות גמול ויראת עונש, שבזה חטא איוב, ולכן מעדו אשוריו, ולכן שפך עליו ה' את חמתו.

8ועל כל תשובות איוב על דבריו הקודמים תכסה התשובה הזאת, שהיה זה מוכרח לצורך ההנהגה עם בעלי הבחירה, ועם המבחן לדעת מעשה עבודתם אם היא שלימה ותמימה לשם ה' ואהבתו לבד.