מלבי"ם על איוב לו:ו

1לא ,

2• ד) גם דעה זו טבועה בנפש האדם, שה' לא יחיה רשע , שאחר שהדעה טבועה בנפש שה' הוא מקור הטוב, בהכרח שונא את הרע, וא"א שהרע ימצא מאתו חיות וקיום, שזה דבר הסותר אל האמת הטבוע בנפש,

3• ה) טבוע בנפש האדם שמשפט עניים יתן , כי אחר שדעה טבוע בנפש שלא ימצא חסרון בחק ה' שהוא בתכלית השלמות, אם נאמר שלא יתן להעניים משפט על ענינם הוא עול בחקו, והוא חסרון כי חלילה לאל מרשע ושדי מעול: