מלבי"ם על ויקרא, אחרי מות קל
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Achrei Mot 130
Open in the reader →1אני ה' אלקיכם: לפעמים יקרא בשמותיו על שם הבריאה שיקרא בשם "הויה" על שמהוה כל ההויות. ומצד שגבל כל כחות הבריאה ונתן להם מדה וקצב נקרא בשם "אלקים" שמורה על הכחות הפרטיות המוגבלות. ומצד זה, שם "הויה" מורה רחמים ושם "אלקים" מורה דין כי מצד שברא והמציא את הכל השפיע בשפע רב במדת טובו וחסדו עד אין גבול אבל מצד שחקק ונתן גבול לכל דבר בחכמתו ימצא הדין לפי המקבלים וכמו שבארנו בפירושינו ישעיה סימן מה, עיי"ש. וכמ"ש בבראשית רבה (פרשה יד) "ה' אלקים" ערב מדת הרחמים במדת הדין. ולפעמים יקרא בשמותיו על שם ההנהגה וההשגחה ובזה יקרא בשם "הויה" כשמנהיג ברחמים לתת גמול טוב ובשם "אלקים" כשנוהג בדין. וכשנקרא בשני השמות הרי דין ממוזג ברחמים וכמ"ש בבראשית רבה (פרשה כא) כשבראו בראו במדת הדין ובמדת הרחמים. וזה פירוש הספרא משנה א. וכן הוא בבראשית רבה (פרשה ל"ג ופרשה עג), שמות רבה (פ"ג פ"ה וארא פ"ו משפטים פ"ל) קדושים (פכ"ד) אמור (פכ"ט) במדבר רבה (פ"ט ופי"ב), ובברכות (דף מח:) על "אשר נתן לך ה' אלקיך", ושם (דף ס) על "בה' אהלל דבר", ובספרי (ריש ואתחנן). וכבר כללתי בפירוש ישעיהו (סימן א) ובכל הספר שכל מקום שבא שם "אלקים" בכינוי אל ישראל מורה ההשגחה עליהם ביחוד וכמ"ש בספרי (דף לא) "ה' אלקינו" – המיוחד אלינו, ובמכלתא יתרו "לא תשא את שם...אלקיך" – דייניך. וכן במד' רבה (פרשה ט) אין הקב"ה מיחד שמו בישראל שיהיה נקרא "אלקיך" אלא בזמן ש"והיה מחניך קדוש". ולמה אמר פה "אלקיכם"? פירושו שרצונו לומר שחוץ ממה שהוא השופט כל הארץ הוא עתיד להיפרע מכם אם תעשו כמעשיהם.