מלבי"ם על ויקרא, אמור רמט
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Emor 249
Open in the reader →1כן ינתן בו: חז"ל בב"ק (דף פד) בררו בכמה ראיות שאי אפשר לעשות עונש הזה כפשוטו, עיי"ש באורך. וכן באר הראב"ע פר' שמות בשם הגאון בויכוחו עם בן זוטא. ופירוש הכתוב, שלפי שורת הדין הוא ראוי שיעשה לו כמו שעשה לחבירו, וכן הוא בדיני שמים, אמנם כיון שבדיני אדם אי אפשר למוד שיעשה בעין החובל כמו שנעשה ממש בעין הנחבל אם חסר לו שליש עינו, ואי אפשר למוד שיהיה הצער שוה, שזה תלוי לפי תכונת האנשים שטבעיהם משונים ויש שאין מרגיש בכאב ויש שכאב קטן יגרם לו מיתה, ולכן יפדה את עצמו בממון. וזה באר הכתוב במקום אחר במה שכתב "ולא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות" שמשמע שבעונש אחר מועיל כופר, שלכן האריך ואמר "אשר הוא רשע למות" לבאר שאם לא היה רשע למות היה מועיל כופר כמו שמועיל בראשי אברים הגם ששורת הדין היה שיהיה עין ממש. והספרא פירש שלכן כפל דין מכה בהמה. והפסוק (פס' יח) "ומכה נפש בהמה" בא שלא במקומו, שתחלה היה לבאר דיני מכה אדם שמכה נפש יומת ומכה אבר יענש ואחר כך יאמר "ומכה בהמה ישלמנה", ואם כן מה שכתב בתחלה "ומכה נפש בהמה" מיותר. ועל כרחך הפסיק להורות שמעתה מדבר בעונש ממון, שבבהמה אף מכה נפשה די בממון ובאדם אם נותן בו מום ישלם ממון. ומה שכתב "שבר תחת שבר" דומה למה שכתב במכה בהמה ישלמנה "נפש תחת נפש" שפירושו דמי נפש [ וכל זה מובא בכתובות (דף לה) ובב"ק (דף פג:). ועיין בתוס' שם ובמה שכתבנו מתוקן הכל ] ובגמ' שם אומר מאי אם נפשך לומר? תו קא קשיא ליה לתנא מה חזית דילפית ממכה בהמה, ליליף ממכה אדם רוצה לומר הלא יש לומר שהכתוב סדר תחלה ההבדל בין אדם ובהמה במכה נפש – באדם ימות ובבהמה ישלם, ואחר כך סדר שנית ההבדל בין עשה חבורה באדם – יעשה לו חבורה, ובבהמה – ממון. ומה שכתב שנית "ומכה בהמה" מדבר בחובל בבהמה ודנים אדם מאדם רוצה לומר כמו שבהמית אדם אין מועיל ממון, כן בחובל. לכן מביא הלימוד ממה שכתב "לא תקחו כופר לנפש רוצח" שמשם מבואר דבחובל בחבירו מועיל כופר והגם שמשם נוכל לומר אי בעי עינא ניתיב ואי בעי דמי עינא ניתיב, מבואר שדומה למכה בהמה לתשלומין ונלמד מכאן שפירושו רק דמי עיבן(??), כן פירשו בגמ'. ופסוק זה כתוב במשפטים – "ואם אסון יהיה ונתת נפש תחת נפש עין תחת עין". ובפ' שופטים גבי עדים זוממין – "ולא תחוס עיניך נפש בנפש עין בעין". ולר' שמעון, דקיימא לן כוותיה בנתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור, מה שכתוב "ונתת נפש תחת נפש" פירושו ממון (ובזה מדוקדק לשון "ונתת") ודומה עם "עין תחת עין". ובב"ק (דף פד) מביא עוד שר' ישמעאל דייק כפל הלשון "כן יעשה לו..כן ינתן בו" שמיותר, ומפרש שר"ל מן הדין ראוי שכן יעשה לו ממש אבל כיון שזה אי אפשר לכן כן ינתן בו, ואין נתינה אלא ממון, ר"ל שנמצא "נתינה" שאחריו בי"ת על נתינת הדת והדין – "להנתן דת בכל מדינה" "ותנתן דת בשושן" ר"ל שיחרצו כן פסק דינו.