מלבי"ם על ויקרא, קדושים קי
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Kedoshim 110
Open in the reader →1ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה: בכולן תפס "שכיבה" וכאן אומר "לקיחה" ללמדך שאינו חייב אלא דרך לקוחין שנשא אשה ואחר כך בא על בתה. אבל אנס או פתה אשה, מותר לבא על בתה. כן פירושו בספרא וביבמות (דף צג). ובאמת גם באחותו ובאשת אחיו תפס "לקיחה" אבל שם פירשו המבארים שבאחותו לולא שאסרה התורה היה נשואיה הגונים וכמו שכתב הרמב"ן שהרי משתיתו של עולם כך היה וקין נשא אחותו וכן הבל, והוא לוקח אותה כפי מחשבתו בשהיא אשה הראויה אליו מצד האהבה והאחוה. וכן אשת אחיו לוקח כדי לבנות בית אחיו שהרי כשאין בנים לאחיו הוא מצווה ליבמה. ועל כן תפס לקוחין לפי מחשבתו, שמתכוין לטובה, ומודיע שאף על פי כן חקק ה' וגזר שזה אסור. אמנם פה שמדבר שלוקח אשה ואמה כאחד אין שייך הטעם הזה והיה לו לתפוס לשון "שכיבה". ועל כן בא לשון "קיחה" כפי הוראתו של הקדושין, שלקח אשה בקדושין, שאז אסור לבא על בתה. וכן דייקו חז"ל בלשון "לקיחה" תמיד כמו שאמרו בשבת (דף נו) "ואת אשתו לקחת לך לאשה" – לקוחין יש לך בה.