מלבי"ם על ויקרא, קדושים פד
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Kedoshim 84
Open in the reader →1לא תעשו עול במשפט: שם "משפט" בא בעצם וראשונה על עיון הדיינים בין טענות הבעלי דין בדברי ריבות, בין דין לדין, והחלטת הצודק והבלתי צודק בדיני ממונות. אולם בהשאלה יבא על כל חק ותכונה וסדר המיוחד לאיזה דבר כמו "והקמות את המשכן כמשפטו", "ושאל לו במשפט האורים..". אולם דרך חז"ל להשקיף בכל שם או פעל על עיקר שרשו וראשית הנחתו בלשון ולהשיב את המלות הנעתקים מעיקר הוראותם בדרך שאלה או מליצה אל מחצבת בור נקרתם ואל הוראתם העצמי – [ "וידגו לרוב" מה דגים שבים וכולי (ברכות כ, בבא בתרא קיח), "עלה זית טרף בפיה" אמרה יונה יהיה מזונותי מרורים כזית וכולי (עירובין יח) מלשון טרף ומזון. זחלתי מן "חמת זוחלי עפר" (עירובין סג), "תעכסנה" מלשון נחש (שבת עב, יומא ט), "והעברת שופר תרועה" דרך העברתו בעינן (ראש השנה כז, לד), וכדומה הרבה ]. וכן בכל מקום שבא מלת "משפט" על תכונה או סדר והנהגה יחתרו להשיבו אל הוראתו העיקרית – משפט ממש. כי למה תפס לשון בלתי עצמי? כמו שאמרו בירושלמי שבת (פרק ב"מ הלכה ו) "במשפט האורים" וכי יש משפט לאורים?, ושם (פרק הבונה ה"ג) "והקמות את המשכן כמשפטו" וכי יש משפט לעצים אלא קרש שזכה להנתן בצפון וכולי. וביבמות (דף מו) אר"י גר צריך שלשה. "משפט" כתיב ביה, "משפט אחד יהיה לכם". וכן מה שכתוב כאן "לא תעשו עול במשפט" פירושו משפט ממש. אמנם הלא על הדין כבר הזהיר (בפסוק טו), רק רצונו לומר במשפט של המדות והמשקולת שגם זה קרוי משפט שעל ידי הכרעת דעתו יקוב הדין חלק של כל אחד. ומ"ש שם שקר במדה נקרא עול דכתיב "לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה...כי תועבת ה' כל עושה עול" וכתיב "כל תועבת ה' אשר שנא" וכתיב "ולא תביא תועבה...והיית חרם כמוהו...שקץ תשקצנו וכולי", וכבר נשנה למעלה (סימן לו) ושם התבאר.