מלבי"ם על ויקרא, צו קלח
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Tzav 138
Open in the reader →1וחלב נבלה וחלב טריפה: הכתוב מלמד שני דברים. (א) שחלב נבלה יעשה לכל מלאכה, היינו שאינה מטמאה טומאת נבלות כמו שיתבאר ( בסימן קלט ) (ב) שלא יאכלוהו. דהיינו דחייל הליו גם לאו דנבלה וטריפה כמ"ש בחולין ( דף לז ודף קג ) ובזבחים ( דף ע ). ולא אמרינן דאין איסור חל על איסור. והנה 'נבלה' הוא שם כולל לכל בעל חי שמת, ונוכל לאמר שמדבר גם בנבלת בהמה טמאה. דאף שפתח "כל חלב שור וכשב ועז" – לענין זה שהחלב אין טמא היא גם בחלב נבלה טמאה; דהא לא אמר "וחלב נבלתם" בכינוי. כי מצד הסברה והדין יש פנים לכאן ולכאן: • בצד אחד יש סברה יותר לטהר חלב נבלת טמאה. שכן נבלת עוף טמא קיל מנבלת עוף טהור שאין מטמא בגדים בבית הבליעה ( כמו שלמד בספרא שמיני פרשה י מ"ז, אחרי מות פרק יב מ"ה, אמור פרק ד מי"ב ). • ובצד אחר יש סברה יותר לטהר חלב נבלת טהורה שמועיל בה שחיטה לטהרה, מה שאין כן בטמאה אינו מועיל שחיטה [ כמ"ש בספרא שמיני (פרק ו מ"א)]. וזהו שאמר בספרא [משנה ה'] יכול נבלת בהמה טמאה וכולי ודין הוא וכולי. ומשיב תלמוד לומר טריפה וכולי – והוא על פי מה שכתבנו שאחד מכללי ההיקש שכל שני שמות הכתובים ביחד לענין אחד - בהכרח הם דומים זה לזה ( כמו שכתבנו בסדר ויקרא (סימן קלה), ובאילת השחר (כלל קס) ). ואחר שחבר פה חלב נבלה וחלב טריפה ביחד, וחלב טריפה מדבר רק בשור וכשב ועז ( כי בהמה טמאה אין במינה טריפה ) – כן מה שכתב חלב נבלה אינו מדבר בטמאה. [באור משנה ו'] ועדיין נוכל לומר שעל כל פנים כולל חיה טהורה דמשכחת בה טריפה. ומשיב דזה אינו. דאם כן איך אמר "ואכֹל לא תאכלוהו" - הלא איסור חלב אין נוהג בחיה גם בשחוטה? ואם מפני איסור נבלה וטריפה - פשיטא, כיון שאין בו איסור אחר. ופסקא זו מובא בזבחים (דף ע.)