מלבי"ם על ויקרא, ויקרא קי

1[הערה: מן משנה א' עד משנה וא"ו דריש על כל מלה ג' דרשות ואיך ידרשו דרשות האלה כולם מן מלה אחת? ועוד, שבפסוק י' אמר זה שנית' ובפרשת צו (ויקרא ו, ט) אמר שלישית "והנותרת .." ומה ידרוש שם? ואיך מוציא דרושים כאלה מן המלות על פי חוקי הלשון?] והנותרת מן המנחה וכולי: פסוק זה נמצא שלשה פעמים: (א) במנחת סולת, (ב) במנחת מרחשת (ויקרא ב, י) , (ג) בפר' צו (ויקרא ו, ט). הפסוק הראשון צריך לגופיה והשני והשלישי המיותרים באו לדרשה, וכמ"ש באילת השחר (כלל רמב, כלל רמד). ודריש בספרא שמה שכתוב במנחת מרחשת "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו" בא להורות אף על פי שלא הומלחה ולא הוגשה; ומה ששלש בפר' צו "והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו" בא להורות אף על פי שלא הקטיר את כל לבונתה. וביאור הדבר, שמבואר אצלינו באילת השחר (כלל קנו) שכל דבר הבא כפול מורה שיעשה הדבר בכל אופן. והנה במנחת מרחשת הוסיף הגשה ומליחה (פסוקים ח, יג) , ובארתי (בסימן ק) שלכן לא נזכר הגשה במנחת סולת (שהיא ראשונה) מפני שאינה מעכבת – דאם לא הגיש כשרה – וכן לדעת הספרא אם לא מלח כשרה. (ולא כן פסק הרמב"ם (פ"ה מהל' איסורי מזבח ה"יב) (פ"יא מהל' פסו"מ ה"טז)). והוה אמינא שהגם שהמנחה כשרה, מכל מקום לא יאכלו הכהנים השירים כיון שלא נעשה כמצותו. לכן אמר במרחשת שמכל מקום – הנותרת ממנה לאהרן ולבניו. ובפר' צו הוסיף ללמד שאף על פי שלא הקטיר כל לבונתה – כשרה, כמו שאמר "ואת כל הלבונה" שלמד מזה ר' יהודה ור' שמעון שמלת "כל" משמע כל שהוא, והוה אמינא שמכל מקום לא יאכלו בשיריים; לזה כתב שם עוד "והנותרת..יאכלו אהרן ובניו" – מכל מקום, אף שלא נעשית כמצותו.