מלבי"ם על ויקרא, ויקרא קלז
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Vayikra 137
Open in the reader →1קרבן ראשית תקריבו: מפרש ש"קרבן ראשית" תוכל להביא מן השאור ומן הדבש, והם שתי הלחם מן השאור ובכורים מן הדבש. והנה הבכורים נקראים "ראשית" כמו שכתוב "ולקחת מראשית כל פרי האדמה", אבל למה קורא שתי הלחם בשם "ראשית" דהא אין מחויב להביא המבוכר ראשונה? וגם לא יקראו בשם "ראשית" על שהוא ראשית הקציר דהא כבר קדם לו קציר שעורים. והשיבו שתהיה ראשונה לכל המנחות, ר"ל שלא יביא מנחה מן החדש קודם לשתי הלחם שעל זה אמר (ויקרא כג, טז) "והקרבתם מנחה חדשה לשם". ועדיין יש לחשוב שיוכל להביא מן השעורים (דהיינו מנחת קנאות) קודם להם כמו שהציבור הביאו מנחת העומר קודם לשתי הלחם. לכן אמר שנית "בהקריבכם מנחה חדשה" (במדבר כח, כו) (ומבואר אצלינו תמיד ששם הבא כפול בא בדיוק וכמ"ש באילת השחר כלל קמג) שתהיה חדשה לכל המנחות אף למנחת שעורים. וכן דריש בספרא אמור (אמור פרק יב מ"ט) ובספרי פנחס (פ' קמח). והנה יש לשאול בכורים ושתי הלחם ששניהם נקראו בשם "ראשית" ובשם "בכורים" מי מהם קודם? ומשיב (במשנה ח') ממה שכתוב (בפר' תשא לד כב) "וחג השבועות תעשה לך בכורי קציר חטים" הרי הקפיד שנקרא בשם "בכור הקציר " מה שלא הקפיד בבכורים (שכל שבכרו קודם, אף שקצר דבר קודם להם, נקראים 'בכורי פירותיו'). ועדיין לא נדע שלא יביא בכורי שעורים קודם לשתי הלחם. משיב דהא אמר (בפר' משפטים כג טז) "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" ופירושו החג שבו תקצור בכורים כי קודם לו אין להביא בכורים. (ויותר נראה שגם מ"ש "בכורי קציר חטים" פירושו כאילו אמר "קציר בכורי חטים" כמו "רבים עמים" "משנה כסף" וכדומה). עתה פירש מה שכתוב "אשר תזרע בשדה" שהשם "בשדה" מיותר. ומבואר אצלינו שלפעמים יוסיף שם לבאר שהפעל לא בא בדוקא. שאם יאמר "אשר תזרע" נוכל לאמר שמקפיד על שזרע בעצמו, לא אם עלה מאליו. וכשאמר "אשר תזרע בשדה" יכוין על שנמצא בשדהו (ואף שעלה מאליו נקרא "זורע" בדרך ההרחבה על שרוצה בקיומו כמו שבארנו בפר' קדושים (סימן ??) שמזה למד בספרא שמה שכתוב "שדך לא תזרע כלאים" הוא אף המקיים כלאים בשדהו, עיי"ש). אמנם היה מקום לאמר שלכן תפס שם "בשדה" להוציא אם זרע בגג וחצר וחורבה. משיב דהא כתיב (בפר' קרח) "בכורי כל אשר בארצם". ואומר דאין לומר שלכן אמר "אשר תזרע בשדה" להוציא פירות האילן והנסכים דהא אמר "בכורי מעשיך" ואמר אצלו "וחג האסיף באספך את מעשיך"; וכמו שמה שכתב "באספך את מעשיך" כולל כל מעשיו כן מה שכתב "בכורי מעשיך". וכל פסקא זו מובא במנחות (דף פד:) ועיי"ש מה שפלפלו בזה.