מלבי"ם על ויקרא, ויקרא קמה

1לא תשבית מלח: יש הבדל בין פעל שבת ובין יתר הלשונות חשך, מנע, חדל הנרדפים עמו במה שפעל "שבת" מורה תמיד שמפסיק מן דבר שעסק בו עד עתה או שיתבטל עסק שהתמיד עד עתה במציאות כמו "והשבתם אותם מסבלותם", "והשבתי ממלכת בית ישראל". מה שאין כן פעלים האחרים מורים שמונע או חדל בעתיד. שאם יאמר "כי בו חשך מכל מלאכתו" יפורש שלא פעל בעתיד, וכשאמר "כי בו שבת מכל מלאכתו" רצונו לומר שהפסיק העסק שעסק בו עד עתה בעבר. [ובזה תלוי הפלוגתא (בראשית רבה פרשה כה' ובכמה מקומות) "יום ולילה לא ישבותו" ר' אליעזר אומר מכאן שלא שבתו. ר' יהושע אומר מכאן ששבתו. שר' אליעזר דייק הפעל "שבת" שמורה שעד עתה התמידו יום ולילה ושמשו מזלות, שאם לא שמשו בימי המבול לא יצדק פעל "ישבותו" והיה לו לומר "לא יחדלו" שפירושו שיתחילו לשמש. ור' יהושע דייק העתיד "ישבותו" שפירושו שאם יפסקו לעתיד אחר שיתחילו לשמש, אז יצדק פעל "שבת" ואמר שלא ישבותו בעתיד כי בימי המבול שבתו ולא שמשו מזלות. ועיין מה שכתבנו פר' בחקתי סימן ח?.] ועל פי זה יפלא מה שכתוב פה "ולא תשבית מלח" - שעל שלא ימנע מתת מלח לא יצדק פעל "שבת". מזה השכילו חכמינו הנאמנים שדבר פה מצד שמציאות המלח מתמיד ומוכרח לצורך קיום כל נמצאי עולם השפל, כי חלקי מלח ממוזגים בכל דבר, ונמצאים בצמחים ובגופות הבעלי חיים כאשר בחנו על ידי מלאכת הכימיאה שכל גופי בעלי חיים מורכבים ממים מלח שמן ועפר. והמלח הזה הוא הכח המעמיד הגוף, מחזק האיברים ומחבר ומדבק החלקים ולפיהו יתחזק כח הגוף או יתמעט. וכן יקיים ומחזיק הצומח וכל הגופים המורכבים. והוא עצמו המלח המעורב תוך מי הים שבעבורו הם מלוחים, וזה מעמיד מי הים בל יסריחו. ולכן במקומות הקרובים יותר לקו המשוה יהיו שם המים מלוחים ביותר והוא המלח סדומית הנפרד מן המים על ידי השמש. ואמר שהגם שתשרף גוף הקרבן (שזה מורה על הפסד הגוף והעדרו), לא תשבית ממנו המלח המקיים את הגופים שמורה על הקיום וההויה, וזה על ידי שתוסיף בו מלח חדש ממינו ומזה לא תשבית מציאות המלח המקיים את הגופים מהפסדם. ונקרא "מלח ברית אלהיך" שהוא הברית שכרת ה' לקיום הנמצאים בל יופסדו עוד כל ימי הארץ. ולזה צריך מלח שאינה שובתת, רוצה לומר מלח הלקוח ממזג מי הים שאינה בטלה לעולם, כי מוכרח לקיום הנמצאים ויצדק פעל "לא תשבית" כי בזה משבית דבר המתמיד בהויה. לא כן אם מביא מלח אסטרוקנית שהוא הנחפר מן ההרים ועומק הארץ שהוא אבן בפני עצמו בלתי ממוזג בנמצאים - לא יצדק פעל "תשבית מלח" כי אין מציאותו מוכרח ואינו "מלח ברית עולם". אמנם ממה שאמר אחר כך "על כל קרבנך תקריב מלח" ולא תפס לשון השבתה, מבואר שבדיעבד יוכל להביא גם מלח אסטרוקנית כי נקרא בשם "מלח" ומקיים "תקריב מלח".