מלבי"ם על ויקרא, ויקרא קנג
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Vayikra 153
Open in the reader →1תקריב את מנחת בכוריך: מה שכתוב שנית "את מנחת בכוריך" הוא למותר שהיה לו לומר "תקריבנה" כמו שכתב תמיד "זכר תמים יקריבנו". וכבר בארנו שזה זרות גדול בלשון לחזור שם הפעול בכל פעם. ואחד מן הדרכים שידרשו חז"ל בזה שאם יאמר "תקריבנה" בכינוי יהיה מוסב על המשפט הקודם, רוצה לומר תקריב בתנאים הנזכרים, שהוא אביב (דהיינו מן התבואה החדשה) וכרמל (דהיינו רך ומל). ולכן אמר "תקריב את מנחת בכוריך" שהוא משפט חדש בפני עצמו רצונו לומר שתקריב מכל מקום, אף אם אין בו התנאים הנזכרים - שאינו אביב (וזהו שאמר מנין אף מן העליה) ואינו כרמל (וזהו שאמר מנין אם לא מצא רך מל וכולי) כי יתר התנאים שהם קלוי וגרש יוכל לעשות תמיד לקלותם ולגרסם בריחיים. [וברייתא זאת סבירא ליה שיכול להביא עומר מן הישן כמ"ש במנחות (דף פג.). וברייתא המובאה (שם דף עב) יביא מן העומרים סבירא כמתניתין שם דאין להביא מן הישן, עיי"ש.] וכדרשות האלה תמצא בכמה מקומות כמו שחשבתים באילת השחר (כלל קמ).