מלבי"ם על ויקרא, ויקרא קעא

1אשר על הכסלים: בחולין (דף צג.) אמר שמואל האי תרבא דקלוביסתא אסור וענוש כרת וזה "חלב שעל הכסלים" . ופרש"י עצם קטן הוא ומונח על עצם שקורין הנק"א ומחובר לחוליית האליה מלמעלה ועליו יש חלב תחת ראש המתן שקורין לונבי"ל. והר"ן כתב כלשון רש"י רק במקום שכתב "ומחובר לחוליית האליה מלמעלה" כתב "ומחובר לכליות מלמעלה" ופירש שאף זה חלב שעל הכסלים. רצה לומר, כי שם אומר עוד אמר שמואל חלב שהבשר חופה אותו מותר - שעל הכסלים, לא שבתוך הכסלים. איני והאמר שמואל תרבא דתותי מתני אסור. אמר אביי בהמה בחייה אפרוקי מפרקא. ופרש"י "שעל הכסלים" – שתחת הכליות ונראה בגובה הכסלים ואחר כך נבלע תחת הבשר אדום ודק וכולי. "תרבא דתותי מתני" – זה עליונו וגובהו של אותו חלב קודם שיכסהו הבשר ואותו גובה מכוסה במתנים. ורש"י בפירוש החומש כתב "הכסלים" – פלאנקי"ן בלע"ז שהחלב שעל הכליות כשהבהמה חיה הוא בגובה הכסלים ["למטה וזהו" צ"ל] ולמטה מזה החלב שתחת המתנים שקורין בלעז לונביליש. לובן הנראה למעלה בגובה הכסלים ובתחתיתו הבשר חופהו. מבואר שהחלב שעל הכליות מתחבר עם תרבא דקלוביסתא שהוא בראש המתן, ולמטה מזה החלב שתחת המתנים הוא תרבא דתותי מתני והוא נגד אמצע הכוליא כמ"ש בחולין (דף נה) לקתה בכוליא עד דמטא לקותא למקום חריץ. והיכי מקום חריץ. לחוורא דתותי מתני. לפי זה כלל רש"י ז"ל בפירושו שני ענינים ששניהם בכלל כסלים ולכן אמר הכתוב "את החלב אשר עליהם אשר על הכסלים" כי חלב הכליות מתחבר עם חלב הכסלים. אמנם בשאלתות (פרשת ויקרא) וברי"ף ובה"ג פירשו תרבא דקלוביסתא היכי דילפי אטמהתא, ר"ל מקום שהירכים מתחברים, וכן כתב הרמב"ם. ומזה בא שם "כסל" כמ"ש במומי בכור (בכורות דף מ) את הכסל שרגלו גבוה מחברתה. ויש לומר שמשם נטה אהלו על התקוה והמחשבה שממנו שורש תנועת הרגלים, כאילו הם יפקדו על התנועה ללכת או לחדל. ורמז לדבר "כי ה' יהיה בכסליך" (שרשי הרגלים והתחלת תנועותיהם) ועל ידי כן – "ושמר רגלך מלכד". ובזה פליגי ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא בספרא. שר' יוסי הגלילי מפרש "על הכסלים" חלב שבין הפקוקלות (כן גרסינן בילקוט וכן הוא בתוספתא חולין פרק ח. ולא כגירסת ספרינו שהפכו דברי ר' עקיבא לר' יוסי הגלילי דהא בספרא (ויקרא חובה פרק ט מ"ב) "חלבו האליה" – זה חלב שבין הפקוקלות דברי ר' עקיבא). והוא היכי דילפי אטמתא (פקוקלות לשון פקק, קוליות חיבור האטמהות, פקק לשון קשר). ודעת ר' עקיבא שהוא חלב שעל העוקץ כפרש"י על תרבא דקלוביסתא כי כן דיוק הכתוב – "אשר עליהם אשר על הכסלים" שהוא מתחבר עם חלב הכליות כנ"ל. וחלב שבין הפקוקלות מרבה מן "חלבו האליה", ר"ל חלב הסמוך לאליה. ודברי הקרבן אהרן בזה כהים ומושבשים. ופלוגתת ר' ישמעאל ור' עקיבא – אם קרום ונקלף אם תותב קרום ונקלף – כבר בארתי למעלה (סימן קסח). ובפירוש "תותב" יש פלוגתא בין ר' יואל ור' אפרים. ועוד יש בזה ענינים, אין פה מקומו להאריך.