מלבי"ם על ויקרא, ויקרא רמח
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Vayikra 248
Open in the reader →1והקריבו הקהל : יש בזה מחלוקת בשני ענינים. (א) מי המביא את הקרבן. שלדעת ר' יהודה צבור מביאין ולדעת ר' מאיר בית דין מביאין ולדעת ר' שמעון שניהם יביאו, בית דין וצבור. והנה פה כתיב "והקריבו הקהל" וזה כדעת ר' יהודה. ובפר' שלח כתיב "ועשו כל העדה" וזה כדעת ר' מאיר, כי סתם "עדה" הם הסנהדרין. ור' שמעון מקיים שניהם שהקהל והעדה יביאו. • ולדעת ר' מאיר לא יביאו אלא פר אחד, • ולר' יהודה יביאו פר לכל שבט, • ולדעת ר' שמעון יביא פר לכל שבט ופר אחד לכולם יביאו הבית דין כמבואר במשנה דהוריות (דף ה.). [ויש לומר דר' יהודה לשטתיה דסובר דשבט שעשה בהוראת בית דינו חייב להביא פר אחד ושבט אחד שעשה בהוראת בית דין הגדול גורר כל השבטים וחייבים להביא י"ב פרים כמבואר בסוגיא דהוריות שם. ואם כן מה שכתוב פה "והקריבו הקהל" (שהוא שיביא כל קהל וקהל) משום דפה מדבר בהוראת בית דין הגדול כמו שכתוב "ואם כל עדת ישראל ישגו" שפירושו העדה המיוחדת כמו שסתם בספרא למעלה (פרשה ד משנה ב). ושם שאמר "עדה" סתם שכולל גם עדה קטנה – סנהדרי שבט אחד, לכן אמר "ועשו כל העדה" כי אז אין מביאין אלא פר אחד.] (ב) ויש עוד מחלוקת אחרת מתי יביאו וכמה יביאו. שלדעת ר' יהודה אם חטא שבט אחד בהוראת בית דין הגדול גורר כל השבטים וכולם מביאין י"ב פרים. ור' שמעון סבירא ליה גם כן דשבט אחד אקרי "קהל" ומביאין, אבל סבירא ליה דרק שבט שחטא מביא ואינו גורר יתר השבטים. ור' מאיר סבירא ליה דרק כל ישראל או רובן אקרי "קהל", לא שבט אחד. וכן מפורש בירושלמי (פרק א ה"ו). ובהוריות (שם) אמר: מאי טעמא דר' יהודה? קסבר ארבעה קהלי כתיבי. קהל הקהל. קהל הקהל. חד לחייב על כל קהל וקהל. וחד להוראה תלויה בבית דין ומעשה תלויה בקהל. וחד לגרירה. וחד לשבט שעשה בהוראת בית דין רצונו לומר שסבירא ליה