מלבי"ם על ויקרא, ויקרא כז
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Vayikra 27
Open in the reader →1[הערה: איך העתיקו מלות "לפני ה'" ממקומם אל הפסוק השני נגד בעל הטעמים ונגד הפשט? ואם כן יעשה, עמודי הלשון ירופפו.] לפני ה': זה לשון הראב"ע: לפני ה' דבוק בטעם עם "פתח אהל מועד". ולפי זה הכתוב מסורס, שהיה לו לומר "אל פתח אהל מועד לפני ה' לרצונו יקריב אותו", ותורת ה' תמימה, אין בה עוות וסירוס (כמו שבארנו באילת השחר פרק כא). ופירשו חז"ל שלכן העתיק מלות "לפני ה' "ממקומם, להורות שלפני ה' יסמך ולא בבמה. ואחר שראינו שבכל מקום שכתב סמיכה כתוב לפניו "לפני ה' " כמו בשלמים – "יקריבנו לפני ה' וסמך", וכן בכמה מקומות, על כרחך בא להורות שהסמיכה מוכרחת להיות לפני ה' בפנים ולא בחוץ. [שכבר בארנו (בפר' צו (סימן כו) שתואר לפני ה' יש בו מדרגות רבות, ואם כתוב תחלה "אל פתח אהל מועד" ממילא מה שכתוב אחריו "לפני ה' " היינו בפני ממש, עיי"ש באורך]. וזהו שכתב "לפני ה' וסמך" – ולא בבמה... "לפני ה' וסמך" – אף על פי שסמך מבחוץ וכולי.. ובאר בספרא שצריך לימוד גבי סמיכה וגבי צפון; כי בצד אחד סמיכה מעוטה מצפון שאין סמיכה נוהג בציבור, דגמירי רק שתי סמיכות בציבור (כמ"ש במנחות דף צב); ובצד אחד צפון מעוטה מסמיכה שאין נוהג בקדשים קלים. ושיעור הכתוב אל פתח אהל מועד יקריב ואחר כך יקריב לפני ה' וסמך – כי לפני הסמיכה אסור לזר ליכנס בעזרה (כמ"ש במשנה א דכלים, ועיין במשנה למלך סוף הל' ביאת המקדש), ומקריבו אל פתח אהל מועד שהוא שער נקנור ואחר כך בשעת הסמיכה מקריבו לתוך העזרה, שמותר לכנס שם לצורך הסמיכה. ומטעם זה בפר העלם דבר (ויקרא ד) אמר "והביאו אותו לפני אהל מועד וסמכו זקני העדה..לפני ה' ", ולא אמר "והביאו לפני אהל מועד לפני ה' " – כי שם נבדל מכל הקרבנות שמביאי הקרבן אין סומכין עליו בעצמם דקיי"ל (רמב"ם פרק יב מהל' שגגות) כר"י שהשבטים מביאים הפרים והסנהדרין סומכים, ואם כן מביאי הקרבן מביאים רק אל פתח אהל מועד והזקנים סומכים לפני ה'. אבל בפר כהן משיח אמר "והביא את הפר את פתח אהל מועד לפני ה' " כי הכהן המשיח מותר לו לכנס תיכף לעזרת כהנים.