מלבי"ם על ויקרא, ויקרא שמט
מלבי"ם על ויקרא · Malbim on Leviticus, Vayikra 349
Open in the reader →1וחטאה..מקדשי ה': כבר הזכרנו (בסימן שמז) את אשר שנו חכמים בלשון המשנה (בפ"א דחגיגה), ברוך שבחר בהם ובמשנתם, כי הלכות מעילה הם מקרא מועט והלכות מרובות כהררים תלוים בשערה. וכן גם בדרשות הרבות האלה אשר בפסקא זו לא נוכל לברר הכל מן הכתוב כפי הדרך בכל החבור הלז, כי הם עצמם העידו שרק הצבת הראשון הם מעשר יוצר, והצבתים שאחריו מעשה בני אדם; שלמדו דבר מדבר והקישו דבר אל דבר וסמכו ההרים הגדולים אל ההר התלוי בשערת הכתוב. והנה "קדש" סתם כולל כל מין קדש וגם קדשים קלים [וכמו שבארנו בפר' תזריע (סימן טז) שכולל אף תרומה ומעשר וכיוצא]. ופה על כל פנים נטעה שאף קדשים קלים מועלים בהם. לכן אמר 'קדשי השם' שהוא סמיכות הקנין אל הקונה - קדשים המיוחדים לה' ואין לבעלים חלק בהם (כי אז אינם 'קדשי השם' רק 'קדשי בני ישראל'). והנה אם היה אומר "קדש השם" בלשון יחיד הייתי אומר שבא בדרך הדיוק – קדש שהיא רק להשם ואין לבעלים בו מאומה, שזה לא ימצא רק מין אחד שהם פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שהכל נשרף. מה שאין כן בכל הקרבנות – אף העולה שכולה כליל – יש גם לאדם חלק בהם (שעור העולה לכהן), וכל שכן יתר הקדשים שיש לבעלים או לכהנים גם כן בהם ואינם לה' לבדו. אבל אחר שאומר " קדשי השם" בלשון רבים - מדבר ממינים רבים. ולא נמצא מינים רבים דומים כפרים הנשרפין שהם חטאת הפנימית שיהיה הכל נשרף. מבואר שלא דבר על דרך הדיוק באופן זה, רק גם עולה, אף שהעור לכהן, כיון שאין לו היתר בבשרה והוא לה'. והוא ה צבת הראשונה , פעולת חכמת היוצר שעל ידי שאמר "קדשי", בלשון רבים, הוכרחנו למצוא עוד מין אחד. ועתה מן הצבת הזה עשו חכמים כלים מכלים שונים. כי מזה נשמע שהוא הדין אמורי קדשי קדשים (בין לפני זריקה בין לאחר זריקה), אחר שהם גם כן לגבוה כמו בשר העולה. וגם נשמע שהוא הדין בשר קדשי קדשים לפני זריקה - שהגם שאחר זריקה אינו לה' - אבל לפני זריקה לה' המה. וכמו שכתוב "חלקם נתתי אותה מאשי", שאינם זוכים רק מן "אשי השם". וכמ"ש בספרא (צו פרק ג ?), ותחלה היו לה'. וכן נשמע שהוא הדין אמורי קדשים קלים לאחר זריקה - הגם שלפני זריקה מיעט להו ממה שכתוב "קדשי השם" (כי הם חלק בעלים) - אחר זריקה התיחדו האימורין לה'. וזה שורש לדרושים אשר [במשנה א'] . ועל ההרים האלה סמכו הררים גבוהים אחרים, וריבו [במשנה ב'] את החלב למעילה [וכבר ריבה לה למעלה במכלתא דחובה (פרק כ מ"ד). ובגמרא אמר בכמה מקומות בשם רבי "כל חלב להשם" – לרבות אימורי קדשי קדשים למעילה. ובחולין (דף קיז.) אמר שלמד האימורין למעילה מן "כאשר יורם משור זבח השלמים". ועוד כמה דרושים שהבאתי בקוצר (בסימן קפח). וזה לאות כי הררים הללו נתלו לתלפיות גם על יסודות אחרים ופה חברם ואמר שכולם נכללו (על ידי הלמודים השונים) בכלל 'קדשי השם'.] וריבה עוד [במשנה ג'] קדשי בדק הבית למעילה. ואמרו שזה כולל אף שהקדיש לבדק הבית דברים הראוים למזבח (שאף על פי שהוא בלא תעשה - מה שעשה עשוי כמ"ש בתמורה (דף ו), וימכרו לצרכי מזבח ודמיהן לבדק הבית). וכן אם הקדיש למזבח דברים הראוים לבדק הבית למכרם וליקח בהן קרבנות. וכן אם הקדיש דברים בלתי ראוים לא לזה ולא לזה כמו ציר ודגים שאי אפשר לגבל בהן הטיב דדמיהן יקרים. עוד רביה [במשנה ד'] בהקדיש תרנגולת למזבח (דכיון דתרנגולת לא חזיא למזבח הקדישה קדושת דמים) - מועלים בה ובביצתה. וכן בחמורתא בחלבה. וכן בתורים שהקדישן לבדק הבית (כי תורים למזבח הם קדושת הגוף ואין מועלים בביציהם כמ"ש במשנה ה'). [ונראה שמיירי שהקדיש תרנגולת טעונה ביצים דומיא דבור מלא מים. דאם טענו אחר כך הוא פלוגתא דר' יוסי ורבנן במשנה ה'. והתוי"ט (פרק ג דמעילה מ"ו) לא כתב כן]. וכן בהקדיש בור מלא מים וכולי. וכולהו – בור ואשפה ושובך ואילן – לא חזי למזבח. [ועיין בזה בבבא בתרא (דף עט.)]. וכל אלה בכלל 'קדשי השם'. דכיון שהם לה', מועלים בהם. וגם בזה תראה שבמעילה (דף טו) דעת ר' ינאי שעיקר קרא דקדשי בא על קדשי בדק הבית ועולה, ויתר הדברים נלמדו מן "כל חלב". עיי"ש. ואין כאן מקום להאריך. וכבר הזכרנו למעלה (סימן ?) שפעל 'חטא' יבא אחריו (כשירצו לציין הדבר שבו חטא) שימוש הב'. וכשבא אחריו שימוש המ"ם מורה הקצתית כמו שאמרו "מכל מצות" – ולא כל מצות. וכן במה שלא אמר "וחטאה ב קדשי השם" כמו "לחטֹא בהנה" "אשר חטא בה" – מורה שרק במקצת מקדשי ה' חייב, לא על כולם. ובזה מעט [במשנה ב'] את הדם. ובאר שיש לרבות חלב ולהוציא דם משום דהחלב שוה לבשר לענין פיגול ונותר וטמא ולא כן הדם (כמ"ש בזבחים (ף מו). ועיין לקמן פר' צו (פרק טו מ"ו)). וכן ממעט [במשנה ה'] אם הקדיש תורים למזבח. [ונראה דאפילו הקדישן מלאים, דביצים לאו גופא דעוף הוא, וכמו שאמרו מטעם זה דביצי תורים אינו חייב עליהם משום פגול ונותר וטמא (זבחים לה)]. וכן ממעט בהקדיש בור ואחר כך נתמלא מים (עיין תוי"ט פ"ז דמעילה מ"ו). ודעת ר' יוסי בשדה ואילן דהקדישן לדמים ופירות ועשבים הם גדולים מועלים בהם. והשאר אין מועלים דמתמעטי מן "מקדשי השם".