מלבי"ם על ויקרא, ויקרא שנז

1והכהן יכפר עליו באיל האשם: לא מצאנו בשום מקום שיציין אצל הכפרה הדבר שבו מכופר, רק יאמר תמיד סתם "וכפר עליו הכהן ונסלח". וזה למדו רבותינו שבא ללמד שאם לא הביא אשמו לא יצא. שאם יאמר "וכפר" סתם נטעה שכפר במה שקבל המעות כמו שכתב "ונתן אותו לכהן והכהן יכפר עליו ונסלח". לכן אמר "באיל האשם", לא במעות האשם. [ובבבא קמא (דף קיא.) מביא ברייתא זו וגרס גם כן "הביא אשמו ולא הביא מעילתו" והוא למותר, דכל שכן ממה שכתוב אחר כך "הביא אשמו עד שלא הביא מעילתו".] והנה מסדר הכתובים נוכל לטעות שתחלה יביא האשם ואחר כך ישלם קרן וחומש כמו שסדר "והביא את אשמו ואת אשר חטא ישלם". אך ממה שכתוב אחר כך "ונתן לכהן והכהן יכפר באיל האשם" מבואר בהפך, שתחלה ישלם ואחר כך יכפר באיל האשם. כי מה שכתב תחלה "והביא את אשמו..לאשם" מדבר מן ההפרשה, לא מן ההקרבה. וזה נלמד ממה שכתוב "לאשם" בלמ"ד שהוא מורה הגבול שאליו שיפריש לאשם, וכמ"ש בספרא למעלה (משנה ו') שיהיה מפריש מעות לשם אשם. וזהו שאמר הביא אשמו עד שלא הביא מעילתו (כצ"ל) תלמוד לומר "לאשם". [ובגמרא גריס תלמוד לומר "באיל האשם" ויתבאר בסימן שאחרי זה]. ועיין באילת השחר (פרק כא). ובבבא קמא (שם) אמר על מה שאמר במשנה "הביא גזילו עד שלא הביא אשמו לא יצא" - מנא הני מילי? אמר רבא דאמר קרא "האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו" – מכלל דכסף ברישא. א"ל ההוא מרבנן לרבא אלא מעתה "מלבד עולת הבקר" הכי נמי דמוספים ברישא...א"ל אנא מ"אשר יכפר בו" נפקא לי, ועדיין לא כפר רצונו לומר כי יש הבדל במלת מלבד . שאם יש פעל בדבר הטפל, הנרמז על ידי מלת "מלבד", אז אם הוא פעל-עבר - נעשה הדבר הטפל קודם הדבר העיקרי שבא במאמר. כמו "לבד מחטאתו אשר החטיא" (מלכים ב כ״א:ט״ז), "לבד על כל התנדב" (עזרא א׳:ו׳), "מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם" (בראשית כ״ו:א׳), "מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב" (דברים כ״ט:כ״ד). ואם הפעל שבא בו הוא פעל-עתיד, אז יעשה הדבר הטפל (שרמז עליו במלת "מלבד") אַחַר הדבר העיקרי במאמר כמו "מלבד אשר תשיג ידו" (במדבר ו, כא), "לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב" (אסתר ד׳:י״א). ואם בא הפעל בדבר העיקרי - יתהפך הדבר. שאם הוא פעל-עתיד - אז הדבר הטפל (הנרמז במלת "מלבד") בא קודם לו כמו "מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה". וההוא מרבנן לא הבין הכלל הזה, ולא ידע להבדיל בין "מלבד עולת הבקר" (שפעל העתיד "תעשו" שייך לדבר העיקרי, שהוא יהיה מאוחר) ובין "מלבד איל הכפורים" שפעל העתיד "יכפר" שייך אל הדבר שנרמז במלת "מלבד" (שהאיל יהיה מאוחר). והעמידו רבא על הכלל הזה. ואם תשאל מדוע לא למדו ממה שכתוב שם "ושלם אותו בראשו...ואת אשמו יביא לאשם"? – כי כבר בארנו שמה שכתוב "לאשם" בלמ"ד מורה רק ההפרשה, וכמ"ש גם שם בספרא (סוף פרשה יג) שיהיה מפריש מעות לשם אשם.