מלבי"ם על במדבר יד:כא

1ואולם בכל זאת חי אני ר"ל אני נשבע שכבודי ימלא את כל הארץ ולא יאמרו מבלתי יכולת כי אביא את בניהם אל הארץ, אבל האנשים הרואים כבודי וכו' לא יראו את הארץ, וזה לא יהיה מצד הנקמה על החטא שע"ז אמר סלחתי רק מצד שאחר שהם כופרים ביכלתי ויודעים רבונם ומתכונים למרוד א"א שיתקיימו בארץ, וי"ל שלזה אמר וימלא כבודי את כל הארץ ר"ל אחר שהארץ הזאת מלאה מכבודי ושכינתי א"א שימצאו בה אנשים מנאצי ה' ובוזי כבודו:

2תורה אור והנה חז"ל אמרו שמאז נגזר עליהם גליות וחורבן בהמ"ק כמ"ש על ויבכו העם בלילה ההוא שקבעו בכיה לדורות, והמשורר באר זה (תהילים ק״ו:כ״ז) וימאסו בארץ חמדה וישא ידו להם להפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות וכן אמר ביחזקאל (כ כג) ויפלא מאד אנה נזכר זה בתורה שאז גזר על בניהם גליות ושעבוד, אך המה השכילו ברוח קדשם כי במ"ש וימלא כבוד ה' את כל הארץ ובמ"ש וכל מנאצי לא יראוה גלה סוד גדול מסודות ההנהגה וכל המעשה אשר יעשה ה' בעולמו מראש ועד סוף עד אחרית הימים:

3כי קודם חטא המרגלים היה משה נכנס לארץ והיה בונה המקדש והיתה אז גאולה שלמה ותקון הכללי שלא היה המקדש נחרב לעולם ולא היה עוד שום גלות כמ"ש חז"ל במדרשיהם, אמנם תקון הזה לא היה אז רק לישראל לבד לא לכל העולם, אולם אחר חטא המרגלים שנגזר אז על משה שלא יכנס לארץ כמ"ש חז"ל שנקבר משה בח"ל כדי שיביא עמו דור המדבר לעת"ל, ויהושע הכניסם לארץ והכבוש לא היה נסיי ע"י ה' רק ע"י מלחמות כמ"ש גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם יהושע בן נון וכו' אותו חזק כי הוא ינחילנה, ר"ל בדרך טבעי לא בדרך נסיי וע"כ לא הגיע אז עת התקון הכללי המקווה שיהיה לעתיד ונשארו הרבה עממין שלא כבשו והניחם ה' לנסות את ישראל כמ"ש שופטים ב', והם חטאו כפעם בפעם ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם וגלו ונתפזרו ביניהם כפעם בפעם, עד העתים שחרבו המקדשות וישראל נתפזרו לארבע רוחות השמים, וכ"ז היה הכנה לצורך התקון הכללי שיהיה באחרית הימים שאז יהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד, וזה נעשה ע"י גליות ישראל ופזורם בין העמים, שעל ידם נודע לכל העמים האמונה האמתיית, וכמ"ש שלא הגלה הקב"ה את ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים כמ"ש וזרעתיה לי בארץ שגלות ישראל נמשל לזריעה, ר"ל שכמו שע"י הזריעה שע"י ההעדר שתעדר הגרעין הנזרע ישוב ויוציא אלומות ופרי תבואה, כן כל העדר כללי יגלגל תקון כללי, כמו שההעדר שהיה בדור המבול תקן הדורות שאחרי נח, וההעדר של החירות שהיה להם במצרים תקן להם הגאולה ושנהיו העם בחר לו ה' לחלקו, וכן ע"י ההעדר והזריעה שנזרעו בין העמים עי"ז תתפשט אמונת ה' בכל העולם, וז"ש ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ, ר"ל שאם היו באים אז לא"י ומשה ע"ה בראשם הגם שהיה אז עת התקון לא היה כבוד ה' מתגלה רק לישראל לבד אבל כל העו"ג החשך היה מכסה אותם ולא היו מכירים כבוד ה' לעולם, אבל ע"י גלגול חטא המרגלים יצמח מזה שיבא עת שימלא כבוד ה' את כל הארץ, כי עי"ז נשא ידו להם לזרותם בארצות כמ"ש כי כל האנשים וכו' וכל מנאצי לא יראוה, שאז נשא ידו בשבועה שכל מנאציו בעתיד יגלו מן הארץ ויתפזרו בין העמים וזה יהיה כזריעה שעי"כ ימלא כבוד ה' את כל הארץ, וכמ"ש כדברים האלה במ"ש (ישעיהו מ״ט:ו׳) ואני אמרתי לריק יגעתי, ויאמר נקל מהיותך לי עבד וכו' ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ, לפ"ז לא היה זה דרך נקמה על העבר דהא אמר סלחתי כדברך, רק הכנה לתקן עולם במלכות שדי באחרית הימים, ועז"א חז"ל שמשה מת במדבר כדי שיביא עמו דור המדבר לע"ל, כי אחרי שע"י חטא דור המדבר נצמח תקון כל העולם לע"ל שעי"כ ימלא כבוד ה' את כל הארץ, ממילא בזה יהיה להם זכות לע"ל, אולם כ"ז נעשה ע"י שמשה מת במדבר שאם היה משה נכנס לארץ לא היה עוד שום גלות, ולא היה נצמח התקון הזה הגדול שימלא כבוד ה' את כל הארץ שבזכות זה יבואו דור המדבר לע"ל. ויש לי עוד דברים בזה כי מה שחטא דור המדבר היה גדול כ"כ עד שיש פלוגתא בסנהדרין אם יש להם חלק לעה"ב, הוא מטעם שהיו גרועים משאר כופרים, יען שהם ראו מעשי ה' ונפלאותיו בעיניהם, ואעפ"כ כחשו בו כמ"ש כי כל האנשים הרואים את כבודי וכו', אולם הלא עקר חטאם היה לפי מה שהבטיח להם משה שכבוש ארץ כנען לא יהיה בדרך טבעי ע"י מלחמה רק בדרך נסיי ע"י ה' והם אמרו אנה אנחנו עולים אחינו המסו את לבבנו וכו' ובזה כפרו ביכולת ה' להוריש גוים האלה העצומים מהם אשר לפני ה' כאין נחשבו והיה דינם ככופרים, אכן אחר שנתגלגל הדבר שמשה לא נכנס לארץ רק יהושע הכניסם ועי"כ היה הכבוש טבעי בדרך מלחמה ויהושע עשה מלחמה ימים רבים ורבים מגויי הארץ שנא יכול להורישם כי חזקו מהם, א"כ לא חטאו כלל במה שהתיראו מלבא אל הארץ מפני חוזק העמים ותקפם שבאמת במלחמה טבעיית צריך לשער כח הלוחם נגד כח הנלחם אתו ואין לצאת למלחמה נגד עם החזק ממנו, אולם מה שהוצרכו לתכסיסי מלחמה זה נולד אח"כ ע"י שהיה הכבוש ע"י יהושע, אבל בעת ששלחו מרגלים שהיה משה מוכן לכנס לארץ והיה הכבוש על ידו לא היו צריכים למלחמה [כמ"ש המלאך ליהושע כי אני שר צבא ה' עתה באתי ופי' חז"ל אבל בימי משה רבך באתי ולא חפץ בי כי אז לא היה הכבוש ע"י מלאך שמציין כבוש טבעי רק ע"י ה' לבדו] אך זה עצמו היה מחסדי ה' שלא השקיף על הסבה רק על המסובב, שאחר שנתגלגל לבסוף שהיה המלחמה טבעיית ועפ"ז לא חטאו במה שהתיראו מפני חוזק העמים ותקפם הגם שהם עצמם היו הסבה לזה בחטאם, העביר ה' זאת מעיניו ודן אותם לפי מה שהיה אח"כ שהיה מלחמה טבעיית, ובזה תבין מ"ש במ"ת ויקצף וישבע לאמר אם יראה איש באנשים האלה וגו' את הארץ וכו' גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שם יהושע בן נון העומד לפניך וגו' אותו חזק וכו' וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אותם וכו', ויפלא מאד מ"ש שע"י חטא המרגלים התאנף ה' על משה וגזר שלא יכנס לארץ והיכן נזכר זה והכתוב צווח שזה היה ע"י חטא מי מריבה, אולם הוא הדבר אשר דברתי שאם היה משה נכנס לארץ היה הכבוש בדרך נסיי והיה דור המדבר נחשבים ככופרים גמורים ביכולת ה' והיה ענשם קשה עד שגם בניהם היו מתים במדבר והם לא היה להם חלק לעוה"ב, ולכן התאנף ה' במשה בגללם וגזר שלא יכנס לארץ והיה הכבוש ע"י יהושע שהיה ע"י מלחמה ועי"כ נודע למפרע שלא היה חטאם גדול מה שהתיראו מפני יושבי הארץ, וז"ש חז"ל מפני מה מת משה במדבר כדי שיביא עמו דור המדבר לעתיד לבא, וכן עי"כ נצולו הטף ונכנס לארץ, וז"ש ויקצף וישבע לאמר אם יראה איש באנשים האלה וגו' את הארץ, אולם התרופה לזה היה מה שגם בי התאנף ה' בגללכם ר"ל לטובתכם וגזר עלי לאמר גם אתה לא תבא שם, והיה כונת ה' בזה שעי"כ אמר יהושע בן נון העומד לפניך אותו חזק כי אצלו יהיה הכבוש ע"י מלחמה טבעיית ולכן צריך חזוק כי הוא ינחילנה בדרך מלחמה, וזה יסובב כי וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה המה יבואו שמה ולא יענשו בעון אבותם כי עתה הקל חטאם וענשם, וזה כונת חז"ל במד' אמר הקב"ה למשה שני שבועות נשבעת סלח נא אעברה נא, לבטל שניהם אי אפשר אם אקיים אעברה נא יבוטל סלח ואם אקיים סלח נא יבוטל אעברה נא, ודבריהם מובנים במ"ש שע"י שבקש סלח נא לעון דור המדבר היה מן ההכרח שלא יעביר אל הארץ שבזה היה להם צד זכות, אבל אם היה מקיים אעברה נא והיה הכבוש נסיי לא היה אפשר לקיים סלח נא: