מלבי"ם על תהילים כ:י
מלבי"ם על תהילים · Malbim on Psalms 20:10
Open in the reader →1ה' הושיעה, פסוק זה מציין נושא כל המאמר, שביום קראנו יעננו המלך ה' הושיעה בעת קראנו בתפלה בעד המלך דוד, ענני המלך דוד לאמר "ה' הושיעה" ר"ל איני בוטח לא בחיל ולא בכח רק בישועת ה', כי כן היה שה' הושיעו לבדו:
2דרך ב' (פירוש נוסף לפרק כ) (ב) יענך, מבאר שיש כמה הבדלים בין תשועת ה' לתשועת אדם, א. כי יענך ה' בעצמו לא ע"י שליח, ב. שלא יאחר מלהושיעו רק יענהו תכף ביום צרה, ג. ישגבך שם אלהי יעקב ששמו לבד הנקרא עליך יעשה אותך לדבר נשגב וחזק מאד: (ג) ישלח עזרך מקדש, ד. שלא יושיעך ע"י עזר ממלכי עמים רק מן הקדושה שלך תבא התשועה, וציון תהיה רק סעד אל התשועה, ר"ל אנשיך שיצאו מציון למלחמה יהיו רק סעד כי עקר העזר תהיה ע"י קדושת מעשיך: (ד) יזכר, ה. הנושע מב"ו ומקריב לו דורון כדי שיושיעהו לא ישלם לו שכר בעד הדורון שהביא לו כי יצא הדורון בעד התשועה, אבל ה' יזכור כל מנחותיך לשלם לך שכר עליהם, ויזכור דשן עולותיך: (ה) יתן, ו. גם הדרך שבו תושע יהיה לפי העצה שיעצת אתה ולפי תאות לבך לא כב"ו שיושיע לפי עצתו ולפי חפץ לבבו של המושיע: (ו) נרננה, ז. הנושע מב"ו אין זה לו לתפארת ולא ירנן להתפאר בזה שזה מורה חלישות כחו, אבל הנושע בה' ירנן ויתפאר בישועתך, כי בזה נדגול בשם אלהינו, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא על דגלנו וייראו ממנו ח. שאגב שיושיעך מצרתך זאת ימלא גם כל משאלותיך גם בדברים אחרים, ע"ד שאמר זה עני קרא וה' שומע ומכל צרותיו הושיעו: (ז) עתה ידעתי, ר"ל כי יש תשועה טבעיית המיוחסת אל השמאל, אמנם ע"י כל התנאים הנאמרים ידעתי שלא היתה תשועה טבעיית רק כי הושיע ה' משיחו בדרך נס, כי יענהו משמי קדשו ממקום שהוא למעלה מן המערכת, בגבורות ישע של ימינו, שהיא מיוחסת אל ה' בעצמו ואל ימין ה' עושה חיל למעלה מן הטבע: (י) ה', ע"כ אבקש ה' הושיעה שתהיה התשועה תמיד ע"י ה', ומצד שהוא המלך המושל על כל יעננו תיכף ביום קראנו :